לכל השו"ת
אין להתפלל ולברך ברכות קריאת שמע אחר חצות, יש חסידים הנוהגים שקוראים גם אחר כך קריאת שמע בברכותיה, אך כמובן שאין לסמוך על כך (לכתחילה) כי מעיקר הדין אסור.
מקור:
הרב מנחם כהן
פעולות שאלה ותשובה
בשו"ע אמנם נפסק כי יש עדיפות להתפלל 'מנחה קטנה' היינו מ'ט' וחצי שעות'. אך הרבה מן הפוסקים חולקים על כך וסבורים שאף מלכתחילה אפשר להתפלל 'מנחה גדולה' 'משש וחצי שעות', וכן כ"ק אד"ש מה"מ לא מקפיד על מנחה קטנה.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
נפסק להלכה בשולחן ערוך שאין להתפלל לאחר חצות ואם עבר הזמן, לא יוכל להתפלל את תפילת שמונה עשרה, וישלים תפילת תשלומין במנחה. אך לעיתים הדברים נראים אחרת אצל חסידים, ובפרט אצל עובדי השם שמאריכים בהכנות לתפילה עד שלעיתים תפילתם נמשכת אחרי חצות, דבר שנראה ח"ו היפך השולחן ערוך. על כן יש לראות בהוראות ובמכתבים של רבותינו נשיאנו כיצד צריכה להיות ההנהגה בפועל. כותב הרבי במכתב כללי מיום ח"י אלול ה'תשמ"ז: "שחשבון-הצדק, וההחלטות הנובעות ממנו, צריכים להקיף את כל שלושת העמודים: תורה, עבודה וגמילות-חסדים... וכדי שכל אחד משלושת העמודים יהיה כפי שצריך להיות, נדרשת בכל אחד מהם קביעות בזמן ובמקום, וכן, ואדרבה בעיקר - קביעות בנפש"... ומסביר הרבי, "עבודה: נוסף על כך שתהיה תפילה בזמנה ותפלה בציבור, צריכה העבודה שבלב זו תפילה להקיף ולמצות את הלב והנפש...". וראה בספר המנהגים: "הוד כ"ק אבותינו רבותינו הקדושים... פסקו להלכה לאלו ששאלו בעניין תפילה בציבור, דאיך יקיימו שניהם: לעסוק בעבודה שבלב באריכות התפילה, ולהתפלל בציבור? ענו להם, כי פירוש תפילה בציבור, בשעה שהציבור מתפללים. וסידרו להם כי ישמעו כל התפילה, קדישים, ברכו, קדושה, קריאת-התורה והקדישים דתפילת ציבור, ואחר-כך להתפלל במתינות איש איש כפי השגת יד שכלו בהעבודה שבלב". והרבי כותב במכתב: "ואחרי-כן להתפלל כפי יכולתו, זאת אומרת בכוונה כפי יכולתו. ובאם מתארך תפילתו יותר מן הציבור, הרי העיקר בתפילה היא השימת-לב והכוונה. ובהתחלתו ביחד עם הציבור, הרי גם בזה מעין תפילה עם הציבור, אף שכמובן רק 'מעין'". והורה הרבי למי שנהג להתחיל תפילתו בשבת לכתחילה לאחר חצות היום: "אין לעשות קביעות מהנהגות כמו אלו... ויתייעץ עם זקני אנ"ש במקומו, אשר יתנו לו הוראות בזה איך לתקן שלא יוצרך לקצר בההכנה הנחוצה לעבודת התפילה וענייני התפילה עצמה, ובכל אופן לא יתחיל תפילתו אחר חצות". למעשה: אם קם בבוקר מוקדם, ניגש בכובד ראש להכנה ראויה לתפילה ללא דברים בטלים ומקדיש זמן לעסוק בהתבוננות כמבואר בתניא. וכאשר המניין מתחיל תפילה, מתחיל יחד איתם וברצינות הראויה כעומד לפני המלך והתעכב משך זמן בתפילה ובנתיים הגיע זמן חצות, ע"פ הוראות הרבי ימשיך בתפילתו עד לסיום התפילה. אך כאשר לא מדובר במצב כזה אלא שלא קם כל כך מוקדם או שלא ניצל את הזמן כראוי וכשמגיע תפילת הציבור מתמהמה, אין שום היתר שלא להתפלל במניין כראוי וחייב להתפלל שמונה עשרה במניין ולפני חצות היום. ואם לא הספיק, לא יוכל להתפלל שמונה עשרה שחרית ויצטרך להתפלל תפילת תשלומין במנחה.
לעמוד השאלה
