לכל השו"ת
מן הדין אין איסור, אלא שנהוג לא להתפלל ולבקש דברים עבור החיים, שלא להטריד את הנפטר, יש נוהגים שלא לבקר כלל למעט בסוף השבעה ובשלושים, ותלוי במנהג המקום, אם יש ספק להתייעץ עם רב.
מקור:
פעולות שאלה ותשובה
יש דעות שאין ללכת לבית עלמין בחנוכה, אלא רק לפני חנוכה או אחרי חנוכה. לעומת זאת ישנם פוסקים רבים שמתירים. לענין הקמת מצבה בחנוכה, לכולי עלמא אוסרים בגלל שאז מספידים את הנפטר ודבר זה אסור בחנוכה.
לעמוד השאלהנפסק להלכה שאין אומרים "צידוק הדין" בחודש ניסן. כמו כן נהגו של להספיד בחודש ניסן. לגבי עלי'ה לבית החיים, לא נפסק בפירוש בפוסקים, אלא בספרי המנהגים. יש שהביאו שמנהג האשכנזים בירושלים לעלות לביה"ח גם בחודש ניסן, ויש שהביאו כך ממנהגי מרוקו ועוד. אמנם למעשה, כתבו רבים מהאחרונים, כולל הספרדים, להימנע מכך אף לצורך אזכרה ויארצייט, וכן הורה כ"ק אדמו"ר מה"מ לרבנית קרסיק ע"ה ועוד. הטעם המובא הוא לפי שהדבר מעורר בדרך כלל לבכי, צער וכד'. לגבי ביקור בקברי צדיקים, רואים שהרבי מה"מ ביקר ב'ציון' גם בחודש ניסן (אף שאין זה דומה לכל ביקור בקברי צדיקים ואכמ"ל), וכן בב' ניסן עולים לציון הרבי רש"ב, וכן מצינו שנוהגים במקומות רבים - ובפשטות הטעם להיתר הוא שאין בביקורים אלו משום צער ומספד. במקרה שיש צורך מיוחד לבקר דווקא בחודש ניסן, כגון שלא יתאפשר בזמן אחר - מאחר והדבר אינו אסור מעיקר הדין, נראה שאפשר, אך יזהרו במיוחד מלעורר עניינים של בכי והפך השמחה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
נוהגים שאחר נטילת הידיים כשחוזרים מבית עלמין אין מנגבים אותן, אלא מניחים את הידיים רטובות עד שיתייבשו מעצמן. וכתב הבן איש חי שאין זה משורת הדין אלא עושין כן כדי שלא יסיחו דעתם מזכרון המות, ולכן אם הוא בחורף שקר מאוד וקשה להשאיר את ידיו ללא ניגוב - רשאי לנגבם.
לעמוד השאלה
הרב שרגא נתן דהן
