שאלות ותשובות

ההבדל פשוט תלמידי רבי עקיבא נפטרו באותה תקופה בשנה, וכשמישהו נפטר בניסן חלים כל דיני האבלות בניסן. אך השואה הייתה כל ימות השנה, אז כשבאים לקבוע ולבחור יום לציין את הצער והכאב, אין לקבוע אותו דווקא בניסן שבו משתדלים להוסיף בשמחה.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אבלות חודש ניסן

כן, גם כהנים ולוויים אומרים בכל יום את פרשת הנשיא ואת ה'יהי רצון' הנדפס בסידור.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חודש ניסן אמירת נשיא

לא, רק קוראים את הפרשה ללא אמירת יהי רצון.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

חודש ניסן אמירת נשיא

נפסק להלכה שבכל חדש ניסן אין אומרים תחנון, ואין סופדים בו, ואף אין מתענים בו חוץ מתענית חתן וכלה ביום חופתם, משום שבתחילתו הוקם המשכן והנשיאים הביאו קורבנותיהם עד י"ג בניסן וכל נשיא עשה יו"ט ביום הבאת קרבנו. וערב פסח הוא יו"ט לכל ישראל שבו מקריבים קרבן פסח. ויחד עם ימי חג הפסח עולה ש"רוב החדש בקדושה" ולכן עושים את חודש ניסן כעין יו"ט. ונחלקו הפוסקים לגבי הליכה לבית החיים ב"יארצייט" החל בימי חודש ניסן. יש שהתירו זאת, אך יש שאמרו שייתנו צדקה במקום. והרבי הורה שילכו בערב ראש חודש ניסן. אולם השתטחות על קברי צדיקים מותרת אף בחודש ניסן.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

חודש ניסן עליה לקבר

אמרו חכמים שהרואה אילנות מלבלבים בימי ניסן אומר: "שלא חיסר בעולמו כלום". את ברכת האילנות מברכים על אילני מאכל, ומשתדלים שיהיו לפחות שני אילנות מאכל המלבלבים בפרחים. ודנו הפוסקים לגבי מי שלא ראה את לבלוב האילנות, אלא ראה את האילן רק כשהיו כבר פירות שלימים, יש שהתירו זאת אך הגבילו ואמרו שרק בראיה הראשונה ניתן לברך אף בראיית הפירות, ובשלחן ערוך נפסק שאין לברך. למעשה, ב"לוח ברכות הנהנין" כותב אדמוה"ז לברך ללא שם ומלכות, אך כיוון שהשמיט זאת אדמוה"ז ב"סדר ברכת הנהנין", לכן אין לברך אלא על הלבלוב, ומי שאיחר וראה רק את הפירות לא יברך ואפילו בלא שם ומלכות.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

חודש ניסן ברכת האילנות

יש דיעות שניתן לברך גם אחר חודש ניסן, אך מנהג חב"ד שמברכים רק בחודש ניסן.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חודש ניסן ברכת האילנות

פרשת הנשיאים - זמנה לכתחילה מיד אחרי תפילת שחרית, ונמשך הזמן עד תפילת מנחה ובדיעבד עד שקיעת החמה. אם לא אמר במשך היום, יכול להשלים עד עלות השחר, שכן זה היה זמן הקטרת האיברים. אם לא אמר כלל, יכול לומר למחרת את הפסוקים, כדי שלא לדלג בפרשה, אך כמובן לא שייכת אמירת ה"יהי רצון" עבור הימים שלפני, אלא רק עבור היום הנוכחי.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חודש ניסן אמירת נשיא

בחודש ניסן מתענים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חתונה חודש ניסן תענית

מעיקר הדין, ניתן לברך על ראיית אילן אחד בלבד. אך אם יוצא למקום בו מצויים אילנות עדיף שילך למקום שידוע לו שיוכל לברך על ראיית שתי אילנות. אבל אם רואה אילן אחד בפעם הראשונה, לא ימתין ויימנע מן הברכה כדי לברך במקום אחר שיש בו שתי אילנות.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

ברכות ברכת האילנות חודש ניסן

בשנים כתיקונן, המענה הוא כי לדעת רוב הפוסקים אין בעיה לברך בשבת, אך יש שכתבו להימנע מכך (בעיקר עפ"י פנימיות התורה) ולכן לכתחילה עדיף לא לראות עצי פרי המוציאים בשבת, אך אם בפועל ראה בשבת עליו לברך, שכן לא יוכל לברך שנית. במצב הנוכחי שבו האפשרויות לצאת מהבית הן מצומצמות, הרי שאם הדבר התאפשר בשבת, ואין לדעת האם ומתי תהיה אפשרות נוספת, יש לנצל את ההזדמנות ולברך.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת האילנות שבת חודש ניסן קורונה

נפסק להלכה שאין אומרים "צידוק הדין" בחודש ניסן. כמו כן נהגו של להספיד בחודש ניסן. לגבי עלי'ה לבית החיים, לא נפסק בפירוש בפוסקים, אלא בספרי המנהגים. יש שהביאו שמנהג האשכנזים בירושלים לעלות לביה"ח גם בחודש ניסן, ויש שהביאו כך ממנהגי מרוקו ועוד. אמנם למעשה, כתבו רבים מהאחרונים, כולל הספרדים, להימנע מכך אף לצורך אזכרה ויארצייט, וכן הורה כ"ק אדמו"ר מה"מ לרבנית קרסיק ע"ה ועוד. הטעם המובא הוא לפי שהדבר מעורר בדרך כלל לבכי, צער וכד'. לגבי ביקור בקברי צדיקים, רואים שהרבי מה"מ ביקר ב'ציון' גם בחודש ניסן (אף שאין זה דומה לכל ביקור בקברי צדיקים ואכמ"ל), וכן בב' ניסן עולים לציון הרבי רש"ב, וכן מצינו שנוהגים במקומות רבים - ובפשטות הטעם להיתר הוא שאין בביקורים אלו משום צער ומספד. במקרה שיש צורך מיוחד לבקר דווקא בחודש ניסן, כגון שלא יתאפשר בזמן אחר - מאחר והדבר אינו אסור מעיקר הדין, נראה שאפשר, אך יזהרו במיוחד מלעורר עניינים של בכי והפך השמחה.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חודש ניסן בית קברות קברי צדיקים יארצייט