האם ההוראה שלאבל מותר ללמוד חסידות, מקורה באדמו"ר הזקן או יותר מאוחר? ומה באמת הטעם שמותר, הרי זה לימוד תורה שיש בו הנאה?
המקור אינו בדברי אדמוה"ז, אלא מובא בשם ר' הלל מפאריטש, בספר "נתיב החיים" ובספר המנהגים - חב"ד. הרבי הסביר בעת ניחום אבלים אצל רש"ג, שזה מיוסד על מאמר רז"ל "אין מוסרין רזי תורה אלא למי שלבו דואג בקרבו".
מקור:
- ספר המנהגים חב"ד עמוד 77 וש"נ. רשימת דברים מכ"ה תשרי תש"ל - נדפסה בהוספות ל'שיחות קודש', המלך במסיבו, והתוועדויות בלה"ק.

הרב פנחס קדיש