דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

האם חובה לברך ברכת המזון מתוך הסידור?

מעיקר הדין החובה היא האמירה של כל מלות הברכה. אלא שהאמירה מתוך הסידור מוסיפה בכוונה ואף מבטיחה ללא ספק שאכן כל מלות הברכה ייאמרו; ולכן כתבו הפוסקים: "והמדקדק יזהר לברך דוקא תוך הספר ולא בע"פ". וכך הוא מנהג הרבי.

מקור:

  • ראה באה"ט או"ח סקפ"ה סק"א בשם הב"ח. בקשר לחשיבות ההסתכלות בסידור בכלל ראה שיחת ליל י"ג תשרי תשמ"ג (התוועדויות תשמ"ג ח"א ע' 145). וראה המלך במסיבו ח"א ע' קטז.
הרב שמואל מקמל

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

ברכת המזון הסתכלות בסידור

פעולות שאלה ותשובה

  • 243 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם בשיעור כזית לברכת המזון אפשר לצרף שאר מאכלים או שצריך כזית לחם?

    שיעור כזית נמדד בלחם בלבד, מאכלים אחרים הנאכלים בסעודה לא מצטרפים לשיעור.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם מענדל הלפרין

    הרב מנחם מענדל הלפרין

    הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

    671 צפיות
  • האם מותר לברך ברכה תוך כדי הליכה?

    מותר לברך ברכות בעמידה או תוך כדי הליכה (בפרט כשאוכל או שותה בעמידה או תוך כדי הליכה) ובלבד שתיאמר הברכה בצורה הטובה ביותר בה יוכל לכוון. (ואם אכל בישיבה עדיף שיברך בישיבה ולא ילך בשעה שמברך), אולם ברכת המזון חייבת להיאמר בישיבה. כמו כן יש אומרים שדין ברכת "מעין שלוש" כדין ברכת המזון, ואף היא צריכה להיאמר בישיבה, ופוסק אדה"ז כמותם כיוון שברכה זו היא מעין הברכות של תורה ולכן יש לאמרה בישיבה.

    לעמוד השאלה
    הרב שלום דובער טאלר

    הרב שלום דובער טאלר

    מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    673 צפיות
  • האם באמצע שלשת הברכות הראשונות של ברכת המזון אני יכול לענות אמן למישהו אחר שסיים ברכה?

    דיני הפסק בברכת המזון שווה לדיני הפסק באמצע תפלת שמונה עשרה. ובתפלת שמונה עשרה אסור להפסיק ולענות אמן.

    לעמוד השאלה
    הרב משה קורנווייץ

    הרב משה קורנווייץ

    רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    508 צפיות
  • האם חייבים להתיישב במקום בברכת המזון?

    מצוות עשה מן התורה לברך ברכת המזון לאחר שאכל ושבע, כפי שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת". מפאת חשיבותה של ברכת-המזון קבעו חכמים לאומרה במקום בו ישב בעת אכילתו, ולכתחילה אסור לאדם לצאת ממקום סעודתו לפני שיברך ברכת-המזון אפילו כשבכוונתו לשוב, שמא ישכח לשוב למקומו ולברך. ואם שכח לברך ויצא לדרכו, או שטעה וסבר שניתן לברך במקום אחר, אפילו אם נסע מרחק רב, עליו לחזור למקום סעודתו כדי לברך ברכת-המזון. ורק כשאינו יכול לחזור, או אם הוא נמצא במרחק כזה שעד שיחזור כבר יתעכל המזון שבמעיו, רשאי לברך שלא במקום אכילתו. ואם יש לו שם מעט לחם, במקום לחזור למקום סעודתו, יכול לאכול מעט מן הלחם, ולאחר מכן לברך ברכת-המזון, ואם לא שמר את ידיו והסיח דעתו מלאכול עוד, ייטול ידיו ויברך המוציא לפני כן. ולצורך מצווה עוברת מותר לצאת אף קודם ברכת-המזון. את ברכת-המזון יש לברך בישיבה, שעל ידי כך יוכל לכוון יותר. ואף מי שאכל בעמידה או תוך כדי הליכה, עליו להתיישב לברכת-המזון. ובשעת הברכה לא יסב דרך גאווה וקלות ראש, אלא ישב באימה ובצורה מכובדת. ובדיעבד, אם בירך בעמידה או הליכה או הסבה, יצא ידי חובה. והמהלך בדרך ואוכל דרך הילוכו אינו חייב להתיישב לברכה, מפני שאם יתעכב יש חשש שהמחשבות על איחורו יטרידו את כוונתו.

    לעמוד השאלה
    הרב מנחם כהן

    הרב מנחם כהן

    רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    331 צפיות
צור קשר בוואטסאפ