
שאלות ותשובות
13 תוצאות
-
האם מותר לישון מעל ארון הקודש -בקומה מעליו?
-
האם מותר להשתמש לצרכי חול במנעול שהיה של ארון קודש?
-
האם צריך לעמוד בזמן שארון הקודש פתוח?
מן הדין אין חיוב, אך נוהגים לעמוד (ראה משנה ברורה סימן קמו שער הציון סעיף קטן יח) ויש שכתבו שאסור לשבת אם כולם עומדים כי מראה בכך זלזול בכבוד התורה חוץ מזקן או חולה שקשה להם לעמוד. (שו"ת באר משה ג, כג, ע"פ החתם סופר)
לעמוד השאלההרב נתנאל לייב
387 צפיות -
ארון קודש שבנו אותו מלכתחילה רק לשימוש זמני, יכול לשמש אחר כך לדברים אחרים?
-
מאיזה שלב בהריון נהוג שהבעל פותח את ארון הקודש?
-
האם יש חובה לנשק את פרוכת ארון הקודש לפני שיוצאים מבית הכנסת?
כתב השערי אפרים: 'וכשעובר לפני ארון הקודש מנשק את הפרוכת בשביל חיבוב מצוה'. היינו שזה דווקא כשעובר לפני ארון הקודש, ולא כל מי שנמצא בבית הכנסת.
לעמוד השאלה365 צפיות -
האם מותר להשתמש בארון קודש ישן שאינו בשימוש לצורך אחסון ציוד בית הכנסת?
-
האם מותר שיהיה על ארון הקודש ציורים של חיות כמו אריות, או סמלי השבטים?
מותר, כמובן שהכוונה בציורים אלו שיזכירו על כך שהתפילה ועבודת ה' יהיו באופן של גיבור כארי וכדומה.
לעמוד השאלה613 צפיות -
האם לפתיחת הארון קודש חייבים שיהיה מנין? והאם הדין הזה גם למי שאומר סליחות ביחיד? (למשל: לפתיחת שמע קולנו)
-
יש עניין שדווקא הפותח את ארון הקודש להוצאת ספר התורה, יפתח שוב להכנסתו או שאפשר לכבד בזה אדם אחר?
-
כשאשה בהריון ונוהגים לפתוח את הארון קודש (סגולה ללידה קלה), זה רק כשפותחים בהוצאת ס"ת או גם בכל פתיחה רגילה נוהגים לפתוח? (למשל שפותחים בסליחות ל'שמע קולנו' ובהרבה קטעים בר"ה וביוה"כ)
-
האם אפשר לפתוח את ארון הקודש לאמירת שמע קולנו ביחיד?
אם אתה לבד בבית הכנסת, יש מקום להתיר. אם יש עוד אנשים בבית הכנסת, אסור.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
450 צפיות -
האם מותר להפנות גב לספר תורה או לארון הקודש?
חלק מכבוד הקודש, הוא איסור הפניית הגב, כך מצינו בכהן הגדול שהיה יוצא כשפניו אל הקודש. וכתבו הראשונים "ולא יחזיר אחוריו לס"ת אא"כ היה גבוה ממנו עשרה טפחים", וכך נפסק להלכה בשו"ע. וכתבו הפוסקים שאף אין לסדר מקומות כשגבם כלפי ארון הקודש. אולם ניתן להקל לצורך הלימוד ובפרט בעת מסירת שיעור בהיכל בית הכנסת כשפני הדורש אל הקהל ואחוריו כלפי ארון הקודש. מפני שהארון הוא רשות בפני עצמה, וגם משום שאין מניחים שם את הכיסא בקביעות, אלא רק בשעת הלימוד. אך כשמתאפשר נכון שלא לשבת ממש בסמיכות לארון הקודש כשהגב כלפיו, ואף בעת דרשה נכון להטות מעט ולא להפנות גב ממש.
לעמוד השאלה805 צפיות