יש שכתבו שניתן להשלים את ברכת שהחיינו בכל ימי התשלומין, אך יש שכתבו שלא ניתן, ההכרעה למעשה היא שלא ניתן להשלים מצד ספק ברכות להקל, אמנם טוב ונכון לברך על פרי חדש ולברך שהחיינו בלי ספק.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חג השבועות ברכת שהחיינו ימי התשלומין

אכן רצוי להשלים.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ספירת העומר לימוד תורה

כן מתענה, מלבד באיסרו חג שבו אסור להתענות.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חתן יום החופה תענית ימי התשלומין

מותר, רק באסרו חג אסור להתענות בשאר ימי התשלומין אין בעיה.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חג השבועות ימי התשלומין תענית

כן, אם הבשרי עצמו יהיה אחרי שעה מהחלבי, ובכל אופן אין לאכול באותה ארוחה בשרי וחלבי, אלא יש לברך ברכה אחרונה על אכילת החלבי, לפני התחלת הארוחה הבשרית.

הרב שי שמעון כהן

רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב המתנה

גם בסעודת הלילה יש להקפיד לאכול בשר כבכל יו"ט, דחיוב השמחה [מדאורייתא] הוא הן ביום והן בלילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אכילת בשר מאכלי חלב חג השבועות

מנהג קדום קיים בתפוצות ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, והרבה טעמים נאמרו בזה. אלא שיחד עם קיום מנהג זה יש לזכור כי ישנו חיוב לאכול בשר בחג, שכן אמרו חכמים: "אין שמחה אלא בבשר", ונפסק להלכה שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים, עדיין יש מצווה גם כיום באכילת בשר, נוסף על המנהג לאכול מאכלי חלב. ולמעשה, נהוג שאת מאכלי החלב אוכלים ביום חג השבועות לאחר הקידוש, לאחר סיום אכילת מאכלי החלב מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה, רוחצים את הידיים היטב על מנת להסיר את מה שנדבק בידיים ממאכלי החלב, מחליפים מפה, ואוכלים סעודת יום טוב בשרית.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי חלב סעודת החג חג השבועות

נוהגים לטבול קודם התפילה, אף שטבלו כבר בעלות השחר.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מקוה חג השבועות

מצוה על האדם להסתפר בערב יום טוב שלא יכנס לרגל שהוא מנוול, בפרט בערב חג שבועות אחרי שלא הסתפרו כל ימי הספירה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תספורת חג השבועות

נוהגים להיות ניעורים כל הלילה ולעסוק בתורה עד עלות השחר. בעניין זמן 'עלות השחר', הדעה המקובלת היא – כדברי הגר"ח נאה שהוא 120 דקות לפני 'הנץ החמה'. וכך ניתן לנהוג למעשה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תיקון ליל שבועות חג השבועות