לכל השו"ת
אף שנאמר בפוסקים שנוהגים לעשות סעודה אחר חצות מלבד סעודת שחרית, אף על פי כן במקום הצורך יוצאים ידי חובה בסעודת שחרית ללא חשש.
מקור:
הרב משה קורנווייץ
פעולות שאלה ותשובה
אמנם לכתחילה המצווה היא לתת בו ביום, כי עיקר מטרתו הוא שיהיה לאביונים גם עבור הוצאות סעודת פורים, אך בפועל אם לא הספקת, יש לתת לעניים גם אחרי פורים.
לעמוד השאלה
הרב פנחס קדיש
כמה פעמים הורה כ"ק אד"ש שאחד מהנוכחים יקיים "לבסומי עד דלא ידע" ויוציא את שאר המסובים ידי חובה. אך אין הכוונה שיוציא את המסובים ידי חובת הגוף המוטלת עליהם, אלא שעי"ז יוסיפו שאר הנוכחים בשמחה, ויקל עליהם לעשות כן בעצמם.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
מכיוון שחברו נהנה ושמח מהמשלוח מנות בפורים, השולח יצא ידי חובה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל הראל
אין אומרים תחנון בפורים קטן ובשושן פורים קטן, וכן במנחה שלפני כן – יום י"ג אדר א', בין בערי הפרזות ובין בירושלים. אך מותר לעשות מלאכה כרגיל. ולעניין אבלות ר"ל, כל דיני אבלות נוהגים בפורים קטן (ובשושן פורים קטן). בימים אלו אין מתענים, וכן חתן וכלה ביום החופה אינם מתענים, אלא מקדימים ומתענים ביום שלפניו – י"ג אדר א', והרוצה להתענות ביום החופה, יעשה כהוראת רב. יש להרבות קצת בסעודה ביום פורים קטן, "וטוב לב משתה תמיד", ושמחת פורים קטן צריכה להיות שמחה בטהרתה, כיוון שאינה מעורבת בעניין אחר כמו בפורים בו יש אף את קיום מצוות הפורים. מי שאמר בטעות בפורים קטן "ועל הניסים", אינו צריך לחזור ולהתפלל.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
