שאלות ותשובות

גזירת המשקה קיימת גם בפורים.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים גזירת המשקה

"איש יהודי..", "ומרדכי יצא.." , "ליהודים היתה אורה..", "כי מרדכי היהודי.." וכן נוהגים (הקהל) לומר את עשרת בני המן בנשימה אחת.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

צריך לקרוא לעצמו בברכה. זה בשבילו פורים לכל דבר.

הרב ישראל מעטוף

דיין ומגשר מוסמך // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין קריאת מגילה

בן ירושלים הישן בליל י"ד בירושלים, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בערי הפרזות, ביום י"ד. וכן בן עיר פרוזה הישן בעירו, אינו יכול להוציא ידי חובה את הדרים בירושלים, ביום ט"ו – כיוון שהוא עצמו אינו חייב ביום זה במצוות פורים. (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין קריאת מגילה

יש הנוהגים לקרוא פסוקים אלו בניגון כמו של מגילת איכה: בפרק ב' פסוק ו': "עם יכניה מלך יהודה, אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל". בפרק ג' פסוק ט"ו: "והעיר שושן נבוכה". בפרק ד' פסוק א': "ומרדכי ידע .. זעקה גדולה ומרה". בפרק ד' פסוק ג': "שק ואפר יוצע לרבים". בפרק ד' פסוק ט"ז: "וכאשר אבדתי אבדתי".

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

מי שכבר יצא ידי חובה בעצמו וקורא להוציא אחרים, אם אחד השומעים יודע לברך עדיף שהוא יברך את הברכות, ויוציא את שאר השומעים ידי חובה. אם אין מהשומעים מי שיברך, יכול הבעל קורא לברך, אף שכבר יצא ידי חובה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אף אם מעיקר הדין היה אולי מקום לדון ולהתיר לעבוד בכזה רווח גדול, אך למעשה יש להמנע מכך, כיוון שהעושה מלאכה בפורים אינו רואה סימן ברכה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים שכר עובד

אשה אינה קוראת מגילה, לא לגברים ולא לנשים. ולכתחילה גם לא לעצמה, אלא ישמעו מאיש אחר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה נשים

לפי ההלכה מספיק רק להקשיב, אך הרבי נוהג לומר יחד עם הבעל קורא, כמובן רק מי שיש לו מגילה כשירה ויודע לקרוא את כל המילים נכון ללא טעויות, כמו כן יש להיזהר לקרוא בקול שישמיע לאוזניו אך לא בקול חזק יותר שלא לבלבל אנשים שמקשיבים לבעל קורא.

הרב שלום דובער טאלר

מורה-צדק וראש כולל, אור יהודה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

חוגגים ביום י"ד, ומספק חוגגים גם בט"ו, אך את המגילה קוראים ביום ט"ו בלי ברכה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

לכתחילה לא, רק אם יש ממש צורך אפשר.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לא, בסעודת פורים יש לאכול בשר.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים סעודת פורים

לא ראוי, על פי דברי הרבי שיש לתת לילדים להתחפש רק לדמויות חיוביות וטהורות.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים

חרש שאינו מדבר ואינו שומע פטור מכל המצוות ובכללן קריאת מגילה, חרש המדבר ואינו שומע חייב בקריאת מגילה ואינו יכול לצאת ידי חובה מאחרים כי איננו שומע, אלא עליו לקרוא בעצמו ממגילה כשירה, שפת הסימנים איננה נחשבת כקריאה ולא ניתן לצאת ממנה ידי חובה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לכתחילה אין לחלק את הקריאה לשני בעלי קוראים אלא אחד יקרא את המגילה מתחילתה לסופה, במידה ויש סיבה מיוחדת לכך כגון שלראשון נגמר הכח ולא מסוגל להמשיך ניתן להחליפו, בתנאי ששמע עד עכשיו את הברכות והקריאה או שכבר יצא ידי חובת קריאת המגילה קודם לכן.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

למגילה יש קדושה, ויש לנהוג בה כבוד, ולשטוף ידיים לפני הנגיעה בה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

לא, (אלא אם כן אין אף אפשרות שאדם אחר שמחויב במצוה יקרא להם, ואז יקרא בלא ברכה).

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה פורים דפרזות ודמוקפין

לפי דעת רוב האחרונים, וכן אנו נוהגים - לא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בערים אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. הטעם לכך הוא משום שגם עצם הדין שנוהגים יומיים הוא מספק ואינו לכל הדעות, המקומות עצמם שנויים במחלוקת והדין שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע. אולם, במקומות אלו כמו בשאר המקומות יש להרבות בו בשמחה ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה שהרי "מעלין בקודש".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

בפורים ניגשים כרגיל.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים תפילה שנת אבל

ראוי להימנע מאכילה קודם קריאת המגילה. המתקשה, וכן אשה המחכה לשמוע קריאת המגילה מבעלה, ניתן להקל בטעימת פירות/ירקות ושתיה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה אכילה קודם התפילה

העיקר הוא שהשומעים ישמעו קול אדם ולא מהאוזניות. אם הבעל קורא עצמו קורא בקול זה בסדר.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

פורים

בן פרזות שקיים פורים בי"ד באדר - יכול.

הרב שמעון פרבר

הרב שמעון פרבר // לדף הרב

פורים

מנהגנו לקרוא מגילה עם תפילין 'ויקר', אך אם זה על חשבון מבצעים באמת, ניתן לוותר על כך, אבל רק אם זה כנ"ל על חשבון.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה תפילין

כמו ביתר מצוות התלויות בזמן, גם קודם קריאת-המגילה אסור לאכול, וכיון שהיא מצוה חביבה, לכתחילה גם אין לשתות או לטעום לפני קיומה. וכתבו הפוסקים שמי שנחלש רשאי לשתות וכן לטעום פירות וכדומה, ומיני-מזונות יכול לאכול עד כביצה, וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך, חשוב לציין כי דין זה שלא לאכול קודם המגילה הוא הן בלילה והן ביום.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אכילה לפני מגילה

לובשים בגדי שבת בפורים, ומהערב, לכבוד קריאת המגילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים

אינו צריך לחזור.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים ועל הניסים

כדאי ונכון שישאירו את המגילה פתוחה בשעת אמירת הברכה שלאחריה, שעי"ז ימשיכו עניני המגילה להאיר בגילוי, ויפעלו תוספת אור בהברכות. אמנם מנהג כ"ק אד"ש להתחיל לכרוך את המגילה מיד עם סיום הקריאה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אף שיש שהתירו זאת, ראוי שלא לעשות זאת.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים לא ילבש

אם זה לא עניין שלם, המגילה כשרה לברכה, כמובן שעדיף מגילה אחרת אם יש.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

את עשרת בני המן גם הציבור צריך לקרוא בנשימה אחת, מהמילים 'חמש מאות איש' עד לאחר תיבת 'עשרת'. אך בדיעבד אם לא קרא בנשימה אחת יצא.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

אם זה לא עניין שלם, המגילה כשרה לברכה, כמובן שעדיף מגילה אחרת אם יש.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

כמו ירושלים בט"ו לחודש.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

רצוי להימנע מזה, אף שמעיקר הדין אין איסור בגיל כזה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים לא ילבש

לא, אין להשתמש ברמקול כיוון שרמקול הוא קול מתכתי ולא קול אדם, ולרוב הדיעות אין יוצאים ידי חובת קריאת המגילה כששומעים ברמקול.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

נאמר במגילה: "משלוח מנות איש לרעהו". ודייקו חז"ל שחובה לשלוח שתי מנות לאדם אחד, איש לרעהו ואשה לרעותה. ראוי שכל מנה תהיה חשובה ומכובדת, לכתחילה בשיעור כזית בכל מנה או לפחות כזית יחד ששויו 2 פרוטות לפחות. וכל המרבה לשלוח מנות לרעים משובח. מנהג הרבי לשלוח "משלוח-מנות" לשלושה, לכהן, לוי וישראל קבועים. המשלוח הכיל: אוזן-המן ממולא פרג, פרי ובקבוק יי"ש. כמו"כ עורר הרבי על מנהג ישראל לשתף גם את הקטנים בכל ענייני הפורים כולל במצוות משלוח מנות.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות

הביא משלוח מנות לבית חבירו ולא מצאו, אינו יוצא ידי חובה בהנחת המשלוח ליד ביתו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות

בדיעבד כן, רק שלא ישנה את המשמעות, כגון במקום נופל לקרוא נפל וכיו"ב, (הרבה פעמים אדם שלא יודע לקרוא את המגילה עם טעמים, גם לא ידע לקרוא ללא טעויות שמשנות משמעות, ולכן יקרא רק כשאין ברירה אחרת, ויעמיד אדם אחר לידו שיעקוב טוב מתוך מגילה מודפסת שלא עושה טעויות).

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה

בפורים שחל ביום שישי , ניתן להמשיך את סעודת פורים עד השקיעה, ואח"כ אין להמשיך לאכול כיון שחלה חובת קידוש. במצב זה ישנה אפשרות לפרוס מפה על הפת, ולערוך קידוש באמצע הסעודה. יש להכיר את פרטי הדינים השייכים לכך - דהיינו שאם כבר ברכו "הגפן" בסעודה זו, עושים קידוש על הכוס, אך אין מברכים "בורא פרי הגפן"אלא שותים כך. בברכת המזון - אם אכלו כזית לפני שקיעה וכזית אחרי צה"כ, אומרים בברכת המזון הן "ועל הניסים" והן "רצה". אצל רבותינו נשיאנו ככלל, לא נהגו כך, אולם אצל הרבי מה"מ נהגו כך עד שנת תשד"מ, ומאז הוא הורה להפסיק לנהוג כן, ואף ציין בשנים שאח"כ שאין נוהגים כן בליובאוויטש. לכן למעשה, עדיף לברך ברכת-המזון, ואז להתפלל קבלת שבת וערבית של ליל שבת, ולאחר מכן לקדש ולערוך סעודת ליל-שבת (ניתן ואף רצוי להמשיך בה כסעודה השייכת לפורים, כפי שנוהג הרבי, שהתוועדות פורים היא במוצאי פורים)

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורס מפה ומקדש פורים המשולש

מסופר בגמרא: "חזקיה קרי בטבריא בארביסר ובחמיסר". כלומר, האמורא חזקיה הסתפק האם טבריה הייתה מוקפת חומה מימות יהושע, ומספק קרא את המגילה בי"ד באדר ואף בט"ו. והרבה כתבו שיש לנהוג כך, אלא שבט"ו קוראים במגילה ללא ברכה מחמת הספק. והיו שהוסיפו ואמרו שיש לנהוג אף את יתר מצוות פורים. ולגבי "ועל הניסים" כתבו שאין לאמרו. ודנו הפוסקים לגבי מקום הסמוך למקום שיש בו ספק האם גם בו יש לנהוג כך ביום ט"ו. והרבה כתבו שלא נוהגים, משום שגם המקומות המסופקים שנויים במחלוקת. אולם יש להרבות בו בשמחה, ולא רק במקומות אלו אלא בכל מקום, ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה על פורים ש"מעלין בקודש".

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

לא, זה לא צנוע שאשה תשתה יין.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משתה ושמחה נשים

נוהגים שלא לשלוח מנות לאבל אחרי פטירת אביו ואמו כל שנים עשר חודש. אם שלחו לו מנות מחוסר ידיעה וכדומה, מותר לו לקבלן.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות שנת אבל

גזירת המשקה הוא על אמירת לחיים, כולל יין.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גזירת המשקה

מכיוון שחברו נהנה ושמח מהמשלוח מנות בפורים, השולח יצא ידי חובה.

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות

השולח מיני מאכל בהכשר שהמקבל מקפיד לא לאכול מאותו הכשר, כיון שאינו איסור רק חומרות בלבד, יצא ידי חובתו. אבל אם המאכל לא כשר, לא יוצאים ידי חובה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות כשרות

לכתחילה אין להסתפר בפורים שחל בערב שבת, אך במקום הצורך ניתן להקל לכבוד השבת, ואין בזה חילוק אם מסתפר בעצמו או על ידי אחרים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש תספורת ערב שבת פורים

סעודת פורים שאכל בלילה, בין בליל ארבעה עשר בין בליל חמישה עשר, לא יצא ידי חובתו, שנאמר במגילה ''ימי משתה ושמחה'' ולמדו מכך חכמים ימים ולא לילות, אך בכל אופן גם בליל פורים יש להרבות קצת בסעודה.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משתה ושמחה

לא יוצא ידי חובה, וצריך לתת לאחר.

הרב פנחס קדיש

מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות

הנותן לעני דברי מאכל, יש אומרים שאינו יכול לקיים בנתינה אחת גם משלוח מנות וגם מתנות לאביונים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות מתנות לאביונים

הקורא את המגילה לנשים, האשה תברך. ולכתחילה טוב שכל אחת מהנשים תברך בעצמה את הברכות. ובמקרה הצורך יכולה אשה אחת לברך בקול ולהוציא את שאר הנשים ידי חובה. כשקורא את המגילה לנשים, יברכו "לשמוע מגילה". (ויש אומרים שיברכו "על מקרא מגילה").

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים קריאת מגילה נשים

למנהגנו נותנים עבור כל בני הבית כדלקמן: "זכר למחצית השקל" היא זכר למחצית השקל שהיו נותנים במהלך חודש אדר, עבור קרבנות הציבור של השנה החדשה המתחילה בר"ח ניסן, כדברי המשנה "באחד באדר משמיעים על השקלים", ובכך הקדים הקב"ה את השקלים של עם ישראל לשקלים שהמן ביקש לתת למלך אחשוורוש. מאחר ועל מחצית השקל נצטוו "מבן עשרים שנה ומעלה", יש אומרים שהחיוב הוא מבן עשרים שנה בלבד, ורבים מהפוסקים כתבו שהוא מבן 13 שנה, ויש שכתבו שאף עבור ילדים, ויש שהוסיפו אף עבור עוברים זכר למה שנאמר "כל העובר על הפקודים". מי שכבר התחילו לתת עבורו בשנה אחת, אין להפסיק בכך. הרבי מה"מ הזכיר וציין כי המנהג הוא לתת עבור כל בני הבית.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

מחצית השקל