לכל השו"ת
אם טעמת מהיין, והמים היו לפניך או שחשבת לשתות מהם אין לברך על המים. בקידוש בבית הכנסת דעת הקהל על הדברים שרגילים להביא ובין היתר גם מים ולכן נחשב כמו שהיה דעתו על המים (אבל עדיף לחשוב לכתחילה ברור על שאר משקים).
מקור:
הרב מיכאל שלמה אבישיד
פעולות שאלה ותשובה
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.
לעמוד השאלה
הרב ליאור רוזנבוים
לכתחילה יש לברך בורא נפשות קודם שהולך להתפנות, אך אם שכח יברך קודם אשר יצר ואחר כך בורא נפשות.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
