דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

האם בירה נחשבת למי פירות, בנוגע לעיסה שנילושה במי פירות שברכתה מזונות?

כן, בירה נחשבת כמי פירות.

מקור:

  • כן נראה ממ"ש אדה"ז בסי' קס"ח סי"א, וכן משמע ממ"ש בקצוה"ש סי' מ"ח ס"ה בהערה. ובכף החיים סי' קסח ס"ק ז"ן כתב "או שנילושה בשיכר שעורים כיון שנשתנה הטעם ומראה המים הוי מי פירות ודין העיסה כבאה בכיסנין" (ומחלק דעתו מסברת הטוענים שאף מים שהתבשלו בהם פירות יהיה דינם כמי פירות, שכתב "מי פירות, אלו המשקין הנסחטין מהפירות, אבל לא המים שנתבשלו בהם הפירות). וע"ע בבדה"ש ס"ק י'. וכן נראה שלכתחילה נחשבים כמי פירות ממ"ש אדה"ז בדיני נט"י (סימן ק"ס סט"ו). אמנם, יש שניסו ללמוד מדבריו בהלכה זו שהכשיר נט"י במי שכר שדינם כמים ולא כמי פירות, אך המעיין בנידון סעיף זה יבין, שוודאי לכתחילה יש להם דין מי פירות, אלא שבשעת הדחק כשרים לנט"י (והלשון לכתחילה שם קאי ב'שעת הדחק גופא').
הרב מנחם מענדל הראל

הרב מנחם מענדל הראל

רב בית כנסת חב"ד, דרום צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פעולות שאלה ותשובה

  • 744 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם צריך לברך ברכה אחרונה על תמר אחד גדול?

    כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1700 צפיות
  • האם פפאיה נחשבת כפרי העץ או כפרי האדמה, לענין ערלה, מעשרות וברכה?

    א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    766 צפיות
  • האם מותר לענות לקדושה, בין ברכת אהבת עולם לשמע ישראל?

    כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.

    לעמוד השאלה
    הרב דניאל לנאו

    הרב דניאל לנאו

    מורה צדק, קייב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    494 צפיות
  • יין או שכר ("משקה") המוגשים לאמירת לחיים בסעודה - האם מברכים עליהם?

    מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.

    לעמוד השאלה
    הרב ליאור רוזנבוים

    הרב ליאור רוזנבוים

    דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    636 צפיות
צור קשר בוואטסאפ