דילוג לתוכן
בחזרה לדף הבית

אין מוצרים בסל הקניות.

לכל השו"ת

מהו הצורך בלימוד ההלכות הצריכות - כאשר ניתן להפנות בקלות שאלה לרב מורה הוראה?

אדמו"ר הזקן מבהיר מבחינה פרקטית, עד כמה נחוץ לימוד ההלכות המעשיות. ראשית, על האדם להיות בקי בכל ההלכות של קיום כל המצוות, וזהירות מכל איסור, מפני שלא תמיד ישנו מורה-הוראה נגיש, שיוכל לשאול אותו כיצד לנהוג, ובהעדר הלימוד בקלות יוכל לעבור על איסורים ח"ו, כמו בהלכות שבת המרובות. שנית, יתכן ויהיו דברים שכלל לא יעלה בדעתו שקיימת בעיה כלשהי בתחום זה, ולכן על כל אדם מוטל לרכוש ידע כללי בהלכות הצריכות הלכה-למעשה, ולו בכדי שידע להפנות את השאלה אל רב מורה-הוראה שיורהו כיצד לנהוג.

מקור:

  • שו"ע אדמוה"ז או"ח סי' קנה ס"א
  • יו"ד הל' ת"ת פ"ב ס"א וס"ט, ופ"ג ה"ד
  • תניא אגה"ק סכ"ג וקו"א ס"ט.
הרב שמואל מקמל

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

פעולות שאלה ותשובה

  • 926 צפיות

שאלות נוספות בנושא

  • האם יש עניין להשלים מסכת סוטה של ימי הספירה אחרי חג השבועות?

    אכן רצוי להשלים.

    לעמוד השאלה
    הרב שי שמעון כהן

    הרב שי שמעון כהן

    רב קהילת חב"ד, תל-ציון וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    55 צפיות
  • האם יש בעיה לומר שניים מקרא ואחד תרגום בלילה?

    אפשר, שהרי רבותינו נשיאנו החלו בשמו''ת בליל שישי, הרי שלא חשו בזה לעניין של 'לילה לאו זמן מקרא', בכל אופן הזמן היותר רצוי זה ביום שישי.

    לעמוד השאלה
    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    הרב יוסף יצחק זלמנוב

    מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    1358 צפיות
  • מהי החשיבות בחזרה על הלימוד?

    על דברי תורה נאמר: "ושננתם" ודרשו חכמים: "שיהיו דברי תורה שנונים ומחודדים בפיך שאם ישאלך אדם דבר אל תגמגם . . אלא אמור לו מיד", ואמרו חז"ל: "כל הלומד תורה ואינו חוזר עליה, דומה לאדם שזורע ואינו קוצר". ולכן יש לחזור תמיד על דברי התורה אותם למדים. ובלמוד הלכה למעשה יש להשקיע בשינון ובחזרה גם אם ריבוי החזרה גורם לו להתקדם בידיעותיו באיטיות, אלא שעליו להפיק את המרב לפחות, בהלכות מעשיות.

    לעמוד השאלה
    הרב אברהם הרוניין

    הרב אברהם הרוניין

    רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    724 צפיות
  • האם נהוג בחב"ד לומר את פרשת המן ביום שלישי בשבוע פרשת בשלח?

    בשולחן ערוך כתב אדה"ז שנהוג להגיד פרשת המן, מאידך אדמו"ר הזקן אינו מביא את זה בסידור. והעיר על כך הגר"ח נאה על פי המובא בשער הכוונות "הייתי נוהג לומר בכל בוקר קודם התפלה פרשת המן ועשרת הדברות וכיו"ב בפרשיות אחרות ומנעני מורי ז״ל שלא לאומרו". וכפי נוסחת אדמו"ר ז"ל בסידור עפ״י האר״י ז״ל כן הוא גם במשנת חסידים מס׳ תפלת מעשיה. ולהעיר שבמגדל עז מסופר שאדמו"ר המהר"ש שלל קיומם של מנהגים נוספים שלא מקובלים בין חסידי חב"ד בקשר עם חנוכת הבית, באומרו: "אצלנו מקובל ש'כתוב בספרים' אומרים רק על מה שכתוב בגמרא, במדרש, בזוהר ובעץ חיים, ויותר מזה אין כזה דבר "כתוב בספרים"..."

    לעמוד השאלה
    הרב פנחס קדיש

    הרב פנחס קדיש

    מורה-צדק ורב בית הכנסת, רחובות וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

    983 צפיות
צור קשר בוואטסאפ