לכל השו"ת
את נרות החנוכה מדליקים בבית-הכנסת החל מפלג המנחה בנוכחות מניין, ואם לא התאסף מניין עד סמוך לכניסת השבת, ניתן להדליק עם הברכות גם קודם שהגיע מניין, על סמך הקהל שעתיד להתאסף אחר-כך.
מקור:
הרב שמואל מקמל
פעולות שאלה ותשובה
יש נוהגים לאכול בחנוכה מאכלי חלב וגבינה, זכר לנס שהיה לנו על ידי תבשיל של גבינה, שנעשה על ידי יהודית, בתו של יוחנן כהן גדול, שעל ידי מאכלי החלב שהביאה עמה גרמה לצימאונו ולשכרותו של מלך יון הרשע וכך למיתתו.
לעמוד השאלהכיוון שנשים חייבות במצוות נר-חנוכה, אף שאינן מדליקות בעצמן, ראוי שימנעו מלכתחילה מאכילה, מעשיית מלאכה, משינה ולימוד קודם ההדלקה. בעת הצורך יש להקל להן במלאכה או לימוד כגון לימוד לצורך בחינה וכדומה. לגבי אכילה כתבו הפוסקים שניתן להקל בעת-הצורך, אלא שלמעשה טוב יותר שימנעו מאכילת קבע, ויאכלו מאכלים שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", או פת ומזונות פחות מכביצה.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
כשנמצא בזמן ההדלקה באירוע משפחתי שלא בביתו, כאשר הולכים לסעודות חנוכה - 'לאטקעס אווענט', חתונה וכדו' אצל קרובי משפחה, יש לצאת מהבית אחר שהדליקו נרות בבית כדין. אם לא אפשרי להדליק בבית קודם ההליכה ראוי שלא לאכול מיני מזונות יותר מכביצה, ולא לשתות שתיה חריפה עד לאחר שחוזר לביתו ומדליק שם. ובשעת הדחק כאשר בשעה שיחזור לביתו כולם יהיו ישנים, יש להיוועץ עם רב מורה הוראה האם יכול להדליק במקום בו סועד באותו ערב. כדי שיוכלו לסעוד בסעודת מצוה בחתונה יש להעמיד שומר שיזכיר להם להדליק נרות. ואף תזכורת בפלאפון נחשבת לשומר. גם אם הדליק במקום אחר מחוץ לביתו, אינו מוציא בזה את בני ביתו שהם בביתו ולכן כשחוזר לביתו - ובני הבית טרם הדליקו - עליו להדליק שוב ובברכה. אם היה עם בני משפחתו במסיבה וכדומה וכולם שמעו שם את ההדלקה, צריך לחזור ולהדליק בביתו, כיוון שעיקר המצוה היא בביתו.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
לכתחילה ידליק כל בחור בפתח חדרו שבפנימיה, בו הוא ישן, וזהו המקום שמיוחד לו מבחינת שמירת החפצים, הפרטיות וכו'. ואז גם ניכרת ההדלקה של כל אחד בפני עצמו, משא"כ בחדרים הכלליים כגון חדר האוכל. בדיעבד, או כאשר לא ניתן להדליק שם, כגון שיש חשש סכנה - ניתן להדליק בחדר האוכל - המקום קבוע לסעודה (ויש מרבני אנ"ש שהורו שלבחורים עדיף בחדר האוכל, ואילו לתלמידות ושאר השוהים בפנימיות - בחדר) בבית המדרש - רק אם נוהגים לאכול שם בקביעות, וכשאין ברירה אחרת.
לעמוד השאלה
הרב שלמה הלפרן
