שאלות ותשובות

נאמר: "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", והוסיפו חכמים ואמרו שחמורה הסכנה מן האיסור עד שאפילו במקרים שהקלו הפוסקים באיסורים, הרי שבדבר סכנה מחמירים. והרבה דברים אסרו חכמים מפני שיש בהם סכנת-נפשות. וכתבו הפוסקים שאין חילוק בין אם הסכנה היא טבעית או סגולית, ולכן יש להיזהר מכל הדברים שעשייתם או אכילתם מסוכנת, כמו כן ישנם דברים שצריך ליזהר מאוד שלא לאכלם מטעם רוח שתדבק בו כגון לב בהמה חיה ועוף.

הרב מנחם מענדל וילשאנסקי

רב קהילת חב"ד, נווה גאולה חיפה וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי סכנה ענייני סכנה

נחל שיש בו זרימה חזקה ומימיו שוטפים במהירות, אפילו אם המים אינם גבוהים כל כך, ומגיעים לו רק מעט מעל המותניים, אסור לעבור בו מפני חשש סכנה.

הרב מנחם מענדל ויינר

הרב מנחם מענדל ויינר // לדף הרב

שמירת הגוף והנפש ענייני סכנה

יש המחמירים בזה, אבל כיום נהגו להקל בזה ויש להם על מה שיסמוכו.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ענייני סכנה מים ששהו בכלי מתכות

אמרו חכמים שאין משיחים בשעת הסעודה, "שמא יקדים קנה לוושט" (= כיוון שבעת הדיבור ה'קנה' (צינור הנשימה) פתוח והאוכל עלול להיכנס לתוכו יש חשש סכנה שמא יחנק חלילה), ויש שביארו, שהאיסור נאמר במקורו בזמן חז"ל כאשר אכלו בהסבה והיה סכנה בדבר. ולמעשה גם כיום שאוכלים בישיבה ולא בהסבה נזהרים בזה, אלא שהאיסור לדבר הוא בעת האכילה ממש, אך בין המנות או בסיום הסעודה, אין חשש, ואדרבה יש לדבר בדברי תורה.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה דבור ענייני סכנה דברי תורה