מכון הלכה חב"ד

מותר להזיז תריסים בצורה ידנית, כיון שפעולה זה אינה משפיעה כלל על המזגן עצמו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה

למעשה, אין מנהגינו ללמוד פרק אבות בשבת זו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תשעה באב שבת לימוד תורה

העולה לתורה אומר פסוקים אלו יחד עם הש"ץ.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תענית ציבור קריאת התורה

אדם ששכח לומר יעלה ויבא בברכת המזון, אם נזכר לפני שהתחיל את ברכת 'הטוב והמטיב' יאמר שם "ברוך... שנתן ימים טובים.." ואם התחיל כבר את ברכת 'הטוב והמטיב', ביום ראש השנה אינו חוזר, אך בסעודת ליל ראש השנה אם התחיל את ברכת 'הטוב והמטיב' חוזר ומברך שנית מתחילת ברכת המזון.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ראש השנה ברכת המזון יעלה ויבא

אמרו חז"ל שע"י הלימוד בתורת הבית "מעלה אני עליהם כאילו הם עוסקים בבניין הבית" ועל כן יש להוסיף בימי בין המצרים בלימוד הלכות בית הבחירה (בתנ"ך: ספר יחזקאל פרק מ ואילך, במשנה וגמרא: מסכת תמיד ומדות, וברמב"ם־הלכות בית הבחירה, ובהוספת הביאורים שנתבארו בתורת החסידות).

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים לימוד תורה

נר שכבה בתוך שיעור זמן דליקתו - חוזרין ומדליקין אותו ללא ברכה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות

אין מברכים על עשיית הסוכה. אך מן הדין היה ראוי לברך 'שהחיינו' על עשייתה, אלא שברכת שהחיינו שאומרים בקידוש בליל יום טוב, פוטרים גם את עשיית הסוכה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות בניית הסוכה ברכת שהחיינו

צריך, כיוון שעיקר תקנת ההבדלה הייתה בתפילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערבית

ביום הראשון של חג – ד' המינים צריכים להיות שלו, ואינו יוצא בלולב השאול מחבירו, כשנותנים את ארבעת המינים לאחר לברך, נכון לומר בפירוש שהוא ב"מתנה על מנת להחזיר", ובפרט ביום הראשון, בדיעבד גם אם לא אמר בפירוש שזו "מתנה על מנת להחזיר" קנה השני ויצא ידי חובתו. שהרי משאיל לו לקיים את המצווה, ומן הסתם היה בכוונתו להשאיל באופן הראוי לצאת בו ידי חובה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות נטילת ד' מינים

פאזל שבכוונתו למסגרו במסגרת לאחר השלמתו– אסור לחברו בשבת.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

משחקים בשבת משחקי ילדים

אין חובה לאכול פת בחול המועד, אך לכתחילה יש מצווה בכך.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חול המועד סעודה

הביא משלוח מנות לבית חבירו ולא מצאו, אינו יוצא ידי חובה בהנחת המשלוח ליד ביתו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים משלוח מנות

המברך האדמה על מאכל שברכתו מזונות בדיעבד יצא ידי חובה, ואין לו לחזור ולברך שנית.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה

מצוות היום העיקרית – היא התענית. ולכן, מי שההליכה לבית הכנסת גורמת לו לחולשה כללית, ובעקבות זאת יתכן שלא יצליח לצום את כל הצום – עליו להישאר בביתו, כדי שיצליח לצום.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום כיפור תענית בית כנסת

מחמירים לא להשתמש לאור הנרות גם אחר שעבר שיעור הדלקתם (50 דקות).

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות

מפטיר יונה' נותן כח לתשובה, והוא גם סגולה לעשירות.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום כיפור קריאת התורה

מקומות שאין דרך להכניס בהם חמץ, אולם מצוי שנכנסים אליהם במהלך הסעודה – צריכים בדיקה. כגון, ארון מגבות, ארון בגדי תינוקות. דבר זה תלוי בכל בית, לפי מנהגו ודרכו. בבית עם ילדים קטנים, יש לבדוק בכל מקום שידם של הילדים מגיעים – כולל, ארונות בגדים, אמבטיה וכדומה. אם קשה לבדוק בלילה אחד את כל ארונות הבית. במיוחד, שכאמור – צריך להוציא את כל החפצים קודם הבדיקה ולהחזיר אותם לאחרי הבדיקה. המנהג הראוי הוא, לבדוק את מקומות הללו במשך הלילות הקודמים לליל בדיקת חמץ. הבדיקה תיעשה בלילה, ולאור הנר. ובמקומות שקשה לבדקם לאור הנר יבדוק באמצעות פנס שאורו טוב. הבדיקה נעשית ללא ברכה. יש להיזהר שבכל המקומות שבדק שלא להכניס בהם חמץ כלל, ובליל י"ד אין צורך לבדוק שוב באותם המקומות.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פסח בדיקת חמץ ניקיון לפסח

מתפלל כרגיל, כולל את הפיוטים והסליחות שבתפילת הש"ץ(כולל סדר עבודה), אולם לא את הקטעים שבהם הש"ץ חוזר על התפילה עצמה, וכן פסוקי י"ג מדות הרחמים. – פירוט הקטעים וסדר התפילה, יוצא לאור בעז"ה בנפרד.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קורונה יום כיפור תפילת יחיד

מחנכים את הקטנים מגיל 10-9 להתחיל להתענות ל'שעות', אך לא בגיל קטן מזה. אין מדקדקים שבנים בגיל שתים עשרה ובנות בגיל אחת עשרה יתענו כל היום. יש שנהגו להורות לילדיהם קטנים, להתענות בליל יו"כ, ואף מונעים מהם לאכול כשזקוקים לכך – אך טעות היא בידם, ואין לענות ילדים מתחת לגיל 9, ואם הם רוצים לאכול יש לאפשר להם.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום כיפור תענית קטן

א. תושב ערי הפרזות ("בן עיר") שיצא מביתו לירושלים ("כרך") לפני ליל י"ד, או אפילו בליל י"ד לפני עלות השחר, והתכוון להמשיך לשהות בירושלים עד לאחר עלות השחר של יום ט"ו - הפך דינו להיות כ"בן כרך", וצריך הוא לקיים את כל מצוות היום יחד עם תושבי ירושלים ביום ט"ו. גם אם חזר לביתו ביום ט"ו לפני שקיים את מצוות היום, נותרה עליו החובה לקיימן באותו יום. ב. הגיע לירושלים לפני עלות השחר של יום י"ד וכוונתו היתה לחזור לביתו לפני עלות השחר של יום ט"ו, בין אם אכן חזר לביתו, ובין אם בפועל החליט להמשיך להישאר בירושלים - יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. וראוי שיקיימן גם בט"ו, אך לא יברך על קריאת המגילה. ג. היה בעירו בעלות השחר של יום י"ד, התחייב לקיים את כל מצוות היום ביום י"ד. ואם לאחר מכן יצא לירושלים על מנת לשהות שם בעלות השחר של יום ט"ו - ישנה מחלוקת ראשונים האם צריך לקיים שוב את מצוות היום בט"ו, ולכן יקיימן שוב מספק, אך לא יברך על קריאת המגילה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

א. תושב ירושלים שהגיע לערי הפרזות לפני עלות השחר של יום י"ד, והתכוון להישאר שם עד לאחר עלות השחר שליום ט"ו, וכך עשה, הפך הוא ל"בן עיר", ומקיים את מצוות היום בי"ד בברכה. ב. התכוון להישאר עד יום י"ד ולחזור לירושלים לפני עלות השחר של יום ט"ו, וכך עשה - מתחייב הוא שוב במצוות היום ביום ט"ו ללא ברכה, ולכן למעשה יקיים את מצוות היום בי"ד בברכה ובט"ו ללא ברכה. ג. היה בירושלים בעלות השחר של יום י"ד, ורוצה לצאת לערי הפרזות ולהישאר בהם עד יום ט"ו, יש לו להימנע מכך לכתחילה, כי לדעת כמה פוסקים יהיה פטור בין ביום י"ד ובין ביום ט"ו. ואם נצרך לצאת לצורך גדול, יקיים את מצוות היום הן בי"ד והן בט"ו, ובשניהם ללא ברכה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

לפי דעת רוב האחרונים, וכן אנו נוהגים - לא החמירו חכמים מספק לקרוא את המגילה גם בט"ו באדר, אלא בערים אלו עצמן, ולא במקום הסמוך להן או נראה מהן. הטעם לכך הוא משום שגם עצם הדין שנוהגים יומיים הוא מספק ואינו לכל הדעות, המקומות עצמם שנויים במחלוקת והדין שהמקומות הסמוכים לעיר או נראים ממנה נחשבים כחלק ממנה, הוא חידוש, ולא חידשו זאת חכמים אלא בעיר שהיא ודאי מוקפת חומה מימי יהושע. אולם, במקומות אלו כמו בשאר המקומות יש להרבות בו בשמחה ואין אומרים תחנון, ואדרבה יש להוסיף בשמחה שהרי "מעלין בקודש".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים דפרזות ודמוקפין

בערי הספיקות מקיימים את כל מצוות הפורים ביום י"ד, כולל קריאת-התורה ואמירת "ועל -הניסים". בשבת אין מוסיפים "ועל-הניסים" וקוראים בתורה ומפטירים את הקריאה הרגילה של פרשת-השבוע מבלי להוסיף את קריאת-התורה של פורים. וביום ראשון ט"ז באדר אין אומרים תחנון, ויוסיפו לקיים שוב את מצוות סעודת-פורים ומשלוח-מנות, וראוי גם שיתנו שוב מתנות-לאביונים. בערי הפרזות: בשנת תשמ"א שהייתה קביעות זו עורר הרבי שיהודים בכל מקום יצטרפו לשמחת ירושלים ויוסיפו בדברי שמחה של תורה, באהבת ישראל, ועריכת כינוסים לחיזוק היהדות. ואם מתאים הדבר אף ישלחו משלוחי-מנות, ויתנו מתנות-לאביונים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש

אין מניעה לתת לעני בימי אבילותו מתנות לאביונים.

על פלפל ממולא בבשר מברכים שהכל, כיוון שהבשר עיקר.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה ברכות הנהנין

מאחר ותנאי המקום והזמן אינם מאפשרים פיצול למניינים נוספים, קריאה כמה פעמים וכו' - הרי שהעצה היא כפי שנהוג בבית רבינו [ובכך נרוויח גם את עניין ההתקשרות ל'תל תלפיות' בפרט השנה שרבים מאד אינם יכולים לעלות ליראות וכו']: עולה אחד יעלה ויברך ע"י ספר התורה, ואילו כל שאר הציבור, יצטרפו כל אחד לעליה (כהנים ולוויים יחד עם הכהן והלוי, וישראלים - עם שאר הקרואים), ויברכו את ברכות התורה. (יש לציין כי המנהג שנוהגים בשנים האחרונות, לזרוק גארטל וכד' שנגע בס"ת לעבר העולים במקומם - אינו מוסיף מבחינה הלכתית, ולא נהגו בו במהלך עשרות השנים במעמד הרבי מה"מ). לכבוד שמח"ת גם מי שאינו רואה ואינו יכול לראות בפועל את הכתב שבס"ת - כגון במנייני מרפסות ובתים - יכול לעלות לתורה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קורונה שמחת תורה קריאת התורה עליה לתורה

באופן כללי - יש להקפיד על ההנחיות בדבר עטיית מסיכות, מניעת התקהלות במבנים סגורים, שמירת מרחק ומניעת צפיפות גם במרחב הפתוח, שכן כל אלו מפחיתות את הסכנה הממשית מהדבקות בנגיף ח"ו, על פי דעת הרופאים ואנשי המקצוע המומחים. לכן, אם ניתן להקפיד על הנחיות אלו, לדאוג למנות אישיות, ישיבה ברווח ובמרחק בין המתפללים (מלבד בני משפחה אחת) וכו' - יש לעשות כן, ואם לא, יקיימו התוועדויות כל אחד עם בני ביתו ומשפחתו כהכנה להקפות. את ההקפות והריקודים יקיימו סביב בימה, או מקום שהוגדר, כאשר המקיפים יהיו במרחק מתאים זה מזה, וכך גם בריקודים. במהלך עשרות שנים במחיצת כ"ק אדמו"ר מה"מ, רקדנו איש על מקומו בשמחה עצומה, כך שאם זו הדרך להמנע מצפיפות ומגע קרוב, כך יש לעשות.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קורונה שמחת תורה התוועדות הקפות

אין מנהגנו לעשות רצפה מיוחדת לסוכה, אך אם בונה סוכתו במקום גינה דשא וכדומה, חייב להכין בה כיסוי טוב לקרקע, שלא יכשלו בהשקייה בשבת ויום טוב כיון "שבקושי יוכל להיזהר שלא יפלו לו מיני משקאות על הקרקע".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות קרקע הסוכה

כל רחיצה של תענוג אסורה ביום הכיפורים, אך רחיצה שנועדה להעביר לכלוך, מותרת, כגון לרחוץ את ידיו אם התלכלכו או לרחוץ תינוק מטינוף וכדומה, מותר.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום כיפור חמישה עינויים רחיצה

'רב קו' או כרטיסיה וכדומה הינם מוקצה, ואסור לשחק בהם בשבת, אבל אם אין בהם שימוש ובערב שבת ייחדם אדם גדול למשחק עבור הקטנים בקביעות, מותר לשחק בו בשבת ואפילו לגדולים.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

משחקים בשבת רב קו

יאמר את פסוקי "אתה הראית", ובעת ההקפות - יאמר את כל הסדר, יקיף כסא שעליו מונח ספר תנ"ך, ויחזיק בידו ספר חת"ת או תניא. מובן שאם שומע או יכול לראות ציבור שמתפללים בחצר, ברחוב או במרפסות וכיו"ב, ינהג כך בזמן ההקפות של הציבור, וכך ראוי לנהוג אם יודע את זמן עריכת ההקפות במניין סמוך כדין יחיד שמתפלל בביתו שמכוון תפילתו לזמן שמתפללים בציבור.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קורונה שמחת תורה הקפות תפילת יחיד

אם יש אדם נוסף בבידוד, או שיכול לבקש ממי שהחלים מהנגיף ומותר לו מצד הרפואה לפגוש אותו, - יקבל מלקות כסדר. כמו"כ אם אופן הבידוד הוא שיש מי מבני הבית שמתקרב אליו לעיתים, בחבישת מסכה, כפפות וכד', יעשה זאת כך, בלי מגע ישיר. אך אם אין אפשרות כזו – לא ילקה בעצמו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב יום כיפור קורונה

ביום שישי י"ד אדר, קוראים את המגילה בברכה ונותנים מתנות-לאביונים, ואין אומרים "ועל-הניסים" וכן אין קוראים בתורה. בש"ק ט"ו אדר, אומרים "ועל-הניסים", מוציאים שני ספרי-תורה, ובספר השני קוראים "ויבוא-עמלק" ומפטירים שוב את הפטרת פרשת "זכור". אין אומרים "אב-הרחמים" ו"צדקתך", וראוי להוסיף בסעודה (או סעודה נוספת, אפילו בלא נט"י) באופן שניכר לכבוד פורים. ביום ראשון ט"ז אדר, אין אומרים תחנון, אין אומרים "ועל-הניסים" ואין קוראים בתורה. עיקר סעודת פורים (כולל החיוב "לבסומי"), מנהג התחפושות, ומצות משלוח-מנות הם ביום זה. ויש שכתבו, וכן הזכיר הרבי מה"מ, שראוי לתת מתנות-לאביונים גם ביום זה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים המשולש

בקביעות זו, מותר לרקוד ולשמוע כלי נגינה, להסתפר, לכבס, לברך שהחיינו, מיד במוצאי התענית, אבל אין לאכול בשר ולשתות יין (חוץ מיין ההבדלה) עד למחרת בבוקר.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים תשעת הימים תשעה באב

המוצא חמץ בחול המועד יוציאנו וישרפנו. מצאו ביום טוב או בשבת חול המועד, שאז אסור לטלטל את החמץ משום מוקצה, יכסה את החמץ בכלי עד מוצאי יום טוב או מוצאי שבת, ויזהר שאף אחד לא יגע בזה, ומאד צריך להיזהר שהילדים הקטנים לא יתעסקו בחמץ זה, ובמוצאי שבת או החג ישרפנו. אם היה בחמץ שיעור של כזית ויותר, יברך בתחילה על ביעור חמץ, ויש אומרים שכיום אשר כל החמץ נמכר לגוי, אסור לברך - ואם מברך הרי זו ברכה לבטלה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פסח המוצא חמץ

ביום שישי י"ג בניסן בתפלת שחרית אומרים 'מזמור לתודה' (כיוון שעדיין אינו 'ערב פסח'). אומרים את פרשת "זאת חנוכת המזבח" עד "כן עשה את המנורה", שהיא כנגד שבט לוי. כמו בערב-פסח בכל שנה שורפים את החמץ עד "סוף זמן ביעור חמץ", לאחר שריפת החמץ אין אומרים 'כל חמירא', אלא רק את ה'יהי רצון' המופיע בסידור. יש לנער את החמץ העלול להימצא בכיסי ובקפלי הבגדים, בתוך המכונית ובפחי האשפה, ולסגור היטב את החמץ המיועד לסעודות שבת. באמירת שנים מקרא אומרים את שתי ההפטרות – של פרשת השבוע, ו"וערבה לה'". לפני מנחה אומרים "הודו ו"פתח אליהו", כבכל ערב שבת. לפני הדלקת נרות יש לתת לצדקה עבור שני הימים – השבת והיום-טוב. ברכת הדלקת נרות כבכל ערב שבת. כיוון שערב פסח חל בשבת, במהלך יום שישי ישנם כמה וכמה דברים הנחוצים לעשותם קודם כניסת השבת וחשוב לוודא שאכן בוצעו (וזאת כמובן בנוסף לסידורים הטכניים כגון הכנת שעון השבת וכוונו שידלקו האורות בכל משך זמן הסדר וכדומה). להלן יפורטו עיקרי הדברים וישמשו כתזכורת: מכירת חמץ וסימון המקומות בהם ישנם דברים המכורים לנכרי; טבילת כלים והגעלת כלים; ניקוי השואב אבק, המטאטא, המכונית והמחסן; בדיקת הכיסים של הבגדים מחמץ (בנוסף יש לבדוק גם בשבת את הכיסים של הבגדים שלובשו בשבת); תספורת וגזיזת הציפורניים; הכנת בגדי (השבת ו)החג: גיהוץ, הסרת תוויות ומדבקות, כפתורי רזרבה; צחצוח נעליים, קשירת הציצית; צליית הזרוע (גרון עוף שהוסר ממנו רוב הבשר); בישול הביצה; הכנת החרוסת (אגוזים, תפוחים ואגסים); הכנת מי מלח; שטיפת וייבוש החסה; הפרשת תרומות ומעשרות וכן הפרשת חלה מן המצות באם לא הפרישו; בדיקת המצות מפני כפולות ונפוחות; שקילת ה"כזיתים" (מצה כ-30 גרם. מרור כ-17 גרם)הכנת החזרת; הכנת נרות שבת ונרות לחג; הכנת נר שידלק עד צאת השבת עבור הדלקת נרות בליל החג.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב פסח שחל בשבת

מותר ללבוש בגד מכובס בשבת למשך חצי שעה ואז יוכל ללבשו במשך השבוע, אך אין לומר בפה שעושה זאת בכדי שיוכל ללבוש ביום חול.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים תשעת הימים שבת הכנה משבת לחול

לכתחילה יש להתחיל את הסעודה בבוקר, מפני כבוד השבת. ויש להיזהר שלא לשכוח להתפלל תפלת מנחה. אם לא הספיק בבוקר יאכל סעודת פורים בשעות הצהרים המוקדמות, וישתדל להתחיל לפני תחילת שעה עשירית (כלומר, שלוש שעות זמניות לפני השקיעה), כדי שיוכל לאכול סעודת שבת לתיאבון. אם גם את זה לא הספיק, יאכל לאחר מכן. אך ראוי שיסיים את סעודתו לפני השקיעה, כדי שיוכל לנהוג על פי הסדר הרגיל: ברכת המזון, תפילת ערבית, קידוש וסעודת שבת. האוכל סעודת פורים לאחר חצות, ראוי שיתפלל מנחה לפני כן.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פורים פורים המשולש ערב שבת סעודת פורים

בבוקר משכימים להתפלל שחרית ואין מאריכים בה. בקביעות זו ההפטרה היא הפטרת "וערבה לה'". מעלות השחר נוהגים שלא לאכול מכל המינים הנכנסים בחרוסת ומרור עד לאחר ה'כורך' בליל הסדר (נוסף על האיסור לאכול מצה בערב פסח). מותר לאכול פירות, ירקות, בשר ודגים כל היום. אך משעה עשירית (שלוש שעות זמניות לפני הלילה) ואילך, אסור לאכול כמות שממלאת את כריסו באופן שבלילה לא יוכל לאכול מצה לתאבון. ניתן לגשת אל המקומות המכורים לנכרי, עד "סוף זמן ביעור חמץ", תוך הקפדה וזהירות שלא להסתובב עם החמץ בחדרים הנקיים מחמץ. מותר לאכול חמץ עד סוף שעה רביעית (בלוחות השנה מצוינת שעה זו כסוף זמן אכילת חמץ), ויש לנקות ולטאטא הכול, להשליך את הפירורים לאסלה או להוציאם מחוץ לרשותנו. אם נותר חמץ, וכן אם נותרו שיירי חמץ דבוקים בכלים או בפח-האשפה, יש לשפוך עליהם חומר פוגם כגון אקונומיקה לפני "סוף זמן ביעור חמץ" (ראה לוח הזמנים המצורף בזה). מעט פרורים שנשארים ברצפה, בטלים מאליהן. לאחר ניקוי וכילוי החמץ מבטלים את החמץ – עיקר הביטול הוא בלב, ובנוסף אומרים זאת בפה, בנוסח "כל חמירא" (השני). יש לשטוף היטב את הפה ולנקות את השיניים מכל חשש חמץ בעדינות שלא יצא דם, וכן לא ישתמש במברשת ומשחה. משעה זו אסור לטלטל חמץ והרי הוא מוקצה, ואם ראה חמץ יכפה עליו כלי עד אחרי יו"ט ואז יבערו. כדאי להשתדל שינוחו במשך השבת ובפרט הילדים. אסור להכין מאומה עבור סדר הפסח, וכן לא יגללו את הס"ת למקום הקריאה של יו"ט. וכן אין מדליקים נרות יום-טוב, לפני צאת השבת והבדלה (בתפלה, או באמירת 'ברוך המבדיל בין קודש לקודש'). יש להקדים את תפילת מנחה כך שיספיקו לומר את סדר קרבן פסח לפני השקיעה. לאחר תפילת מנחה אומרים את ההגדה, מ"עבדים היינו" עד "לכפר על כל עוונותינו". הרוצים לטעום משהו לסעודה שלישית, יאכלו פירות דגים או בשר, אבל אין לאכול הרבה כדי שיאכל בלילה המצה לתיאבון.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב פסח שחל בשבת שבת הגדול ערב פסח

אם יכול לצאת למקום עם ברז מים, עדיף. אך במידה ולא יוכל לצאת, ובפרט המאובחן כ'חיובי', יכול לעשות אף על יד גיגית מים. אם במהלך עשרת ימי תשובה יוצא מהבידוד, רצוי שיגיע אז למקור מים .

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תשליך ראש השנה תפילת יחיד קורונה

זמנה של סעודת משיח בארץ הקודש הוא ביום שישי, ערב שבת - שביעי של פסח. על פי הוראת כ''ק אד''ש נכון לערוך גם בשבת קודש אחרי תפילת מנחה, לקראת שקיעת החמה, התוועדות כהוספה והשלמה ל'סעודת משיח' ובאופן ד''כפלים לתושיה''.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פסח שביעי של פסח סעודת משיח

ראשית - אין להוציא ולקרוא בספר התורה אלא כאשר ישנו ציבור - דהיינו מניין של גברים מעל גיל מצוות, שלפחות ששה מהם לא שמעו את הקריאה. אין לטלטל ספר תורה לקריאת ארעי, השנה - תש"פ לרגל המצב בו במקומות רבים מתקיימים מניינים בחצר בית הכנסת, וכן מניינים בחצרות ובמפרסות וכד' - הרי שאין לטלטל את הס"ת מחוץ למקומות אלו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה קריאת עשרת הדיברות טלטול ספר תורה חג השבועות

יש לומר סליחות דווקא אחר חצות הלילה (מי שמתקשה - עדיף שיאמר ב(אשמורת ה)בוקר גם ביום הראשון. אין צורך להתעטף בטלית. אין אומרים את י"ג המדות, למנהגנו גם לא בניגון טעמים, וכן את המילים 'זכור לנו היום ברית שלש עשרה' וכן את הקטעים בארמית "מרן דבשמיא" ו"מחי ומסי".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אמירת סליחות תפילת יחיד

אין להשאיר בסוכה כלים מלוכלכים לאחר השימוש בהם, וכן אין להניח פח אשפה בתוך הסוכה. את הפח ניתן להניח בסמוך לה מבחוץ. אמנם, פח המיועד לניירות או שאר לכלוכים שאינם מאוסים, מותר להניחו בסוכה.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות

מאחר וחובשים מסיכה מטעמי שמירה על הבריאות, היא נחשבת כלבוש ומותר ללכת ברשות הרבים כשהיא על הפנים. במקרה זה יש להזהר במיוחד שלא להוריד אותה מהפנים ולטלטל אותה מחוץ לרשות היחיד.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קורונה שבת טלטול הוצאה

בתפילת ערבית של מוצאי שבת מתחילים שיר המעלות. ח"ק וברכו, ברכות ק"ש, וק"ש. ח"ק, תפלת עמידה של שלוש רגלים ומוסיפים ותודיענו. הלל שלם, ק"ש, עלינו. גם המתפלל ביחיד אומר הלל בברכה. שכח לומר ותודיענו: אם נזכר לפני תחימת ברכת מקדש ישראל והזמנים, יאמר "ותודיענו" במקום שנזכר, וימשיך בתפילתו. אך אם כבר הזכיר את שם ה' שבחתימת הברכה – אינו חוזר. נשים שאינן מתפללות ערבית (וכן אדם הרוצה לעשות מלאכה (המותרת ביו"ט) לפני התפילה) יאמרו "בָּרוּךְ הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְקֹדֶשׁ" (בלא שם ומלכות), ורק אח"כ יהיו מותרות בהדלקת נרות יו"ט ובהכנה לסדר. סדר הקידוש – יקנה"ז, כמפורט בהגדה. אין מברכים על הבשמים. לברכת "בורא מאורי האש" אין מקרבים את הנרות, אין מאחדים את השלהבות שלהם ואין מביטים בציפורניים, אלא רק מסתכלים בנרות בעת הברכה. בברכת "אשר גאלנו" שבסיום ההגדה, אומרים "מן הפסחים ומן הזבחים".

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב פסח שחל בשבת ליל הסדר ותודיענו יום טוב שחל במוצאי שבת יקנה"ז

בשבת שובה בברכת המוציא טובלים את החלה בדבש, ומקפידים שיהיה מלח על השולחן.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

עשרת ימי תשובה שבת סעודה

דיני תשעת הימים מתחילים מזמן השקיעה של ליל ראש חודש מנחם אב.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים תשעת הימים ראש חודש

אין לתת מחצית השקל מכספי מעשר.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מחצית השקל שימוש בכספי מעשר

כאשר חתן נמצא בבית הכנסת אומרים סליחות, אך אין אומרים תחנון, ועל כן כדאי לבקש מהחתן שיצא מבית הכנסת קודם אמירת ה"תחנון" ואז יוכלו הציבור לאומרו.

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חודש אלול אמירת סליחות חתן