שנים שאכלו לחם והשלישי אכל מאכל שברכתו 'שהכל', האם אפשר לצרפו לזימון?
אם השלישי אכל כזית 'שהכל' יחד עם שניים שאכלו לחם, הוא מצטרף בתנאי שעדיין לא בירך ברכה אחרונה על אכילתו.
מקור:
- שו"ע אדה"ז סימן קצז סעיפים ב, ד.

הרב דניאל גראבסקי
לכל השו"ת
אם השלישי אכל כזית 'שהכל' יחד עם שניים שאכלו לחם, הוא מצטרף בתנאי שעדיין לא בירך ברכה אחרונה על אכילתו.
מקור:
הרב דניאל גראבסקי
פעולות שאלה ותשובה
שיעור כזית נמדד בלחם בלבד, מאכלים אחרים הנאכלים בסעודה לא מצטרפים לשיעור.
לעמוד השאלההרב מנחם מענדל הלפרין
מותר לברך ברכות בעמידה או תוך כדי הליכה (בפרט כשאוכל או שותה בעמידה או תוך כדי הליכה) ובלבד שתיאמר הברכה בצורה הטובה ביותר בה יוכל לכוון. (ואם אכל בישיבה עדיף שיברך בישיבה ולא ילך בשעה שמברך), אולם ברכת המזון חייבת להיאמר בישיבה. כמו כן יש אומרים שדין ברכת "מעין שלוש" כדין ברכת המזון, ואף היא צריכה להיאמר בישיבה, ופוסק אדה"ז כמותם כיוון שברכה זו היא מעין הברכות של תורה ולכן יש לאמרה בישיבה.
לעמוד השאלההרב שלום דובער טאלר
דיני הפסק בברכת המזון שווה לדיני הפסק באמצע תפלת שמונה עשרה. ובתפלת שמונה עשרה אסור להפסיק ולענות אמן.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
מצוות עשה מן התורה לברך ברכת המזון לאחר שאכל ושבע, כפי שנאמר: "ואכלת ושבעת וברכת". מפאת חשיבותה של ברכת-המזון קבעו חכמים לאומרה במקום בו ישב בעת אכילתו, ולכתחילה אסור לאדם לצאת ממקום סעודתו לפני שיברך ברכת-המזון אפילו כשבכוונתו לשוב, שמא ישכח לשוב למקומו ולברך. ואם שכח לברך ויצא לדרכו, או שטעה וסבר שניתן לברך במקום אחר, אפילו אם נסע מרחק רב, עליו לחזור למקום סעודתו כדי לברך ברכת-המזון. ורק כשאינו יכול לחזור, או אם הוא נמצא במרחק כזה שעד שיחזור כבר יתעכל המזון שבמעיו, רשאי לברך שלא במקום אכילתו. ואם יש לו שם מעט לחם, במקום לחזור למקום סעודתו, יכול לאכול מעט מן הלחם, ולאחר מכן לברך ברכת-המזון, ואם לא שמר את ידיו והסיח דעתו מלאכול עוד, ייטול ידיו ויברך המוציא לפני כן. ולצורך מצווה עוברת מותר לצאת אף קודם ברכת-המזון. את ברכת-המזון יש לברך בישיבה, שעל ידי כך יוכל לכוון יותר. ואף מי שאכל בעמידה או תוך כדי הליכה, עליו להתיישב לברכת-המזון. ובשעת הברכה לא יסב דרך גאווה וקלות ראש, אלא ישב באימה ובצורה מכובדת. ובדיעבד, אם בירך בעמידה או הליכה או הסבה, יצא ידי חובה. והמהלך בדרך ואוכל דרך הילוכו אינו חייב להתיישב לברכה, מפני שאם יתעכב יש חשש שהמחשבות על איחורו יטרידו את כוונתו.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן