האם גדול יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם לכן?
נאמר במשנה שקטן היודע לנענע חייב בלולב, היינו שאביו חייב לחנכו במצות לולב. ובגמ' אמר ר' זירא שלא להקנות לולבו לתינוק ביו"ט הראשון משום שהוא יודע לקנות, ואינו יודע להקנות. ולכן ביום א' דחגה"ס, גדול אינו יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם. אך ביום ב' יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים לאחר שנתנו לקטן מכיוון שהחיוב הוא מדרבנן, והרי מדרבנן הקטן יכול להקנות לגדול, ואפשר לצאת ידי חיוב דרבנן על ידי קנין דרבנן. ודנו הפוסקים האם קטן יכול לברך על ד' מינים (מצד דין חינוך) כאשר הם אינם שלו, ואמנם יש המקילים בזה, אבל לדעת רוב הפוסקים אינו יוצא אף ביום השני, וכך נוהגים למעשה. אך הקטן יכול להקנות לקטן אחר.
מקור:
- ראה סוכה מב, א
- מו, ב. טוש"ע ונ"כ או"ח סתרנ"ח ס"ו. ונחלקו הראשונים אם הדברים הפוסלים ביום הראשון פוסלים גם ביו"ט השני בחו"ל. להרמב"ם (הל' לולב פ"ח ה"ט) אינם פוסלים, ולהראב"ד פוסלים. ולהר"ן (סוכה יד, א) יטול ביו"ט שני ללא ברכה, וכ"פ בשו"ע (סתרמ"ט ס"ה), ולהרמ"א מברך על של חבירו ואח"כ יטול שלו (וראה שו"ע אדה"ז (שם סכ"א) ולהט"ז (שם סקי"א) פסול ביו"ט שני בחו"ל, והביאו אדה"ז במוסגר, וא"כ אין זו דעתו המוחלטת ונראה להקל ובפרט שהפוסקים (מלבד הפמ"ג) סתמו וכתבו שאחרי שיצא בו גדול ביום הראשון יכול לתנו לקטן ולא הזכירו כלל שום שאלה לגבי הגדול ביום השני דגלויות.
הרב מיכאל שלמה אבישיד
