
שאלות ותשובות
50 תוצאות
-
האם מותר להשתמש באתרוג של שנה שעברה?
-
לולב ששדרתו ישרה ובסופו מתעקל קצת ימינה, כשר?
-
לולב צריך להיות רק מעץ נקבה או גם זכר?
-
אני בירושלים כעת. בנטילת לולב לאיזה כיוון צריך לעמוד למזרח או לכיוון הר הבית?
-
האם צריך שיהיה לאתרוג פיטם?
ישנם אתרוגים שגדלים עם פיטם וישנם שגדלים ללא פיטם, ושניהם כשרים. אם נפל הפיטם אחר שנקטף מהעץ – פסול, אם נפל חלק מהפיטם – יראה לרב מומחה – כי רבו הדינים בזה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
393 צפיות -
ד' מינים השייכים לקטן האם מותר לזכות בהם מבוגרים במבצעים בחול המועד?
בחול המועד מותר להשתמש בד' מינים שאולים (אין חיוב של לכם - שלכם) ממילא אין בעיה להשתמש בשל קטן.
לעמוד השאלה307 צפיות -
כמה קשרים נהוג בחב"ד לקשור בלולב? ואיפה?
נהוג שיהיו על הלולב 5 טבעות, דהיינו 2 על הלולב עצמו, ו-3 עם ההדסים וערבות במשך טפח אחד.
לעמוד השאלההרב שלמה יצחק פראנק
478 צפיות -
אדם שברך עד היום על הלולב כשהאתרוג הפוך, שלא כדרך גידולו כשהפיטם כלפי מטה האם יצא ידי חובתו והאם צריך לברך שהחיינו בפעם הראשונה שנוטל כראוי?
כתבו הפוסקים שכאשר החזיק את האתרוג הפוך אפי' בדיעבד לא ייד''ח, אך נראה שלא יברך שהחיינו שוב כיון שבדיעבד ייד''ח 'שהחיינו' בברכת שהחיינו על האיגוד כמבואר בפוסקים.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
278 צפיות -
כשמתפללים בבבית הכנסת לכיוון דרום או צפון. לאיזה כיוון עושים את הנענועים בסוכה ובבית הכנסת?
המנהג הוא לעמוד לצד 'מזרח' ולא לצד 'ירושלים', ולכן אם 'ארון הקודש' נמצא בצד דרום או צפון, עליו לסובב את פניו לצד מזרח בשעת הנענועים.
לעמוד השאלה333 צפיות -
יש לי אתרוג קלבריא ואתרוג מכפר חב"ד האם יש עדיפות לברך על אחד ולנענע עם השני? (מצד ספק מורכב)
בפועל כ''ק אד''ש מברך ומנענע (הן בשעת הברכה והן בהלל) באתרוג מקלבריא. אם רוצים אפשר בנוסף לכך לנענע אתרוג מכפ''ח.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
446 צפיות -
בקשר לקניית ד' מינים: 1) אם כתוב על הערבות "משוך וצר" הכוונה למשוך כנחל כפי שנכתב במדריך של המכון? 2) אם כתוב על ההדסים "משולש ג' טפחים כשיעור הגר"ח נאה" זה מהודר, כי הרבנים כתבו "כולו משולש"?
-
האם כשקונים אתרוג בשותפות עם עוד מישהו צריך לומר אחד לשני מתנה על מנת להחזיר?
כשקונים בשותפות זה נחשב כאילו אמרו מראש זה לזה במתנה על מנת להחזיר.
לעמוד השאלההרב מנחם מענדל הראל
245 צפיות -
האם מותר לעשות ריבה מאתרוגים אחרי סוכות?
-
האם החיוב ליטול ארבעת המינים לפני שאוכלים ושותים זה רק ביום הראשון או גם בשאר הימים?
-
האם צריך לקצר את הלולב אם יש שעווה מלמטה?
-
האם כאשר יו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, אוגדים את ד' המינים בערב החג, או אחרי שבת?
אוגדים בערב יו"ט בכל מקרה, כך הוא מנהג בית הרב, וכך ראינו בהנהגת הרבי (לדוגמא בשנים תש"מ, תש"נ)
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
449 צפיות -
האם כשחג ראשון של סוכות חל בשבת, אוגדים את הלולב בערב שבת כבכל שנה, או שאפשר לאגוד את הלולב ביום ראשון לפני הברכה עליו?
-
האם בחב"ד נשים מנענעות את הלולב או רק נוטלות ומברכות?
הנענוע הוא חלק מקיום מצוות נטילת לולב ולכן גם על נשים לנענע את הלולב.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
787 צפיות -
מה עדיף, אתרוג קלאבריא לא נקי ולא גידול של הרבי או אתרוג יפה מכפר חב"ד?
-
האם מותר לקטוף לולבים מעצי תמר שנשתלו לנוי בשדרה הראשית של העיר או שיש בזה חשש של לולב הגזול?
אם לא ניתן לכך רשות מהעירייה יש בזה חשש גזל, כמובן אם יש רשות ניתן להשתמש ללא חשש.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
228 צפיות -
האם מותר לאגוד את ארבעת המינים ביו"ט עצמו?
-
יש לי אתרוג מהודר מאוד ואני רוצה ממש לשמור עליו, האם אני יכול לקחת למבצעים אתרוג אחר פשוט או שזה לא נכון לתת לאחרים אתרוג שאני לא מברך עליו?
אין בעיה לקחת אתרוג אחר כשר כמובן, בכל מקרה יש לדעת כי אתרוג שרבים מברכים עליו נעשה יותר מהודר אף אם במראהו נראה פחות יפה, וכפי שנוהג כ"ק אד"ש לתת לכל הקהל לברך על אתרוגו.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
429 צפיות -
האם מותר לברך על לולב שאול?
ביום הראשון של חג – ד' המינים צריכים להיות שלו, ואינו יוצא בלולב השאול מחבירו, כשנותנים את ארבעת המינים לאחר לברך, נכון לומר בפירוש שהוא ב"מתנה על מנת להחזיר", ובפרט ביום הראשון, בדיעבד גם אם לא אמר בפירוש שזו "מתנה על מנת להחזיר" קנה השני ויצא ידי חובתו. שהרי משאיל לו לקיים את המצווה, ומן הסתם היה בכוונתו להשאיל באופן הראוי לצאת בו ידי חובה.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
489 צפיות -
אפשר ליטול לולב אחרי קרבנות לפני הודו?
בכלל יש להשתדל ליטול לולב בהקדם האפשרי, ואסור (למעט לנשים וקטנים) לעשות שום דבר ואפילו לא לאכול לפני נטילת לולב, אך בכל זאת אפשרי ליטול לולב עד אמירת הלל.
לעמוד השאלההרב מנחם כהן
351 צפיות -
ממתי אפשר לברך על הלולב?
-
האם יש הוראה מהרבי לשלם על ד' מינים דווקא אחרי החג?
ראה אוצר מנהגי חב״ד : הרבי מדקדק שאלו שהביאו לו את ד' מינים ינקבו בסכום, ומשלם להם מיד.
לעמוד השאלההרב דניאל גראבסקי
204 צפיות -
שתי הלולאות שעל הלולב עצמו, באיזה גובה נוהגים לכרוך אותם?
הראשונה שתהיה מכוסה קצת על ידי ההדסים והערבות והשניה קצת יותר גבוה.
לעמוד השאלההרב שלמה יצחק פראנק
141 צפיות -
האם צריך לברך שהחיינו כל יום בנטילת ד' מינים?
-
האם יש עניין לקנות אתרוג מקלבריה?
-
ערבות שנמצאות מעל ארון קודש מאז הושענא רבה, האם אפשר לזרוק אותם לפח? וכן האם אפשר לזרוק לפח סטים של ארבעת המינים שנשארו מאז חג הסוכות?
אפשר מעיקר הדין לזרוק, אך בצורה מכובדת (כגון עטופים) או לגנוז. בשו"ע מופיע שנוהגים לעשות בהם מצווה נוספת - שריפת חמץ או הסקת התנור למצות (לא כ"כ שייך), וכך נוהגים רבים לגבי הלולב ומיניו, או הערבות שבו. וראה במקורות.
לעמוד השאלההרב שמעון פרבר
445 צפיות -
האם נשים חייבות בנטילת לולב?
מן הדין נשים פטורות, אבל אם רוצות לנענע יכולות, ולמנהגנו יכולות גם לברך, ויש בזה מעלה גדולה של אינו מצווה ועושה.
לעמוד השאלה731 צפיות -
כמה צריך להיות האורך של הלולב?
צמח ה'לולב' מורכב מ'שדרה' ו'עלים'. דהיינו באמצע הלולב ישנו חלק קשה ורחב, אשר ממנו יוצאים עלים. החלק הקשה והרחב – מכונה 'שדרה', והעלים כפותים לשדרה. אורך הלולב, נמדד לפי אורך השדרה, ולא לפי אורך העלים – אשר הם בדרך כלל ארוכים יותר מן השדרה, השדרה צריכה להיות לכל הפחות, באורך ארבעה טפחים – 32 ס"מ. הלולב צריך להיות גבוה מההדסים והערבות, כך שיהיה לפחות טפח אחד יותר מהם. לולב ששדרתו אינה גבוהה טפח מההדסים והערבות אין לברך עליו. ולכן באם קנה הדסים וערבות גבוהים יש לחותכם בצד התחתון שלהם, כדי שלא יהיו בגובה שדרת הלולב. מהדרים שיהיה באורך הלולב כולו יחד עם העלים - לפחות י"א טפחים.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
739 צפיות -
נפל לי הפיטם של האתרוג באמצע חול המועד, האתרוג כשר?
אם נפל כל הפיטם לגמרי האתרוג פסול מדין הדר ובמילא פסול כל שבעה, ומה שכתוב בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן להקל בשעת הדחק, זה מדובר (כפי המבואר שם) במקרה ולא ניתן להשיג אתרוג אחר, אך ב״ה בימינו יש מאות אתרוגים שניתן להשיג לקנות או להשאיל מאנשים אחרים בקהילה ולכן אין להשתמש בהיתר זה כלל וכלל.
לעמוד השאלההרב מיכאל שלמה אבישיד
1257 צפיות -
האם מותר לקחת ערבה לד' מינים ערבה בוכייה?
-
האם צריך הכשר על ערבות לארבעת המינים?
-
כמה הדסים נוהגים להוסיף ללולב?
יש להוסיף לפחות עוד שלשה הדסים על השלושה שמצד המצוה (שיהיה סה"כ 6), כמובן שניתן להוסיף יותר.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
608 צפיות -
חתכתי את האתרוג אחרי החג ואני חושש שהוא מורכב, יש לו פלחים וטעם כמו לימון. אבל הקליפה עבה. איך אפשר לדעת אם הוא אינו מורכב וקיימתי את המצוה בחג?
-
אם יש באתרוג מכה, כנראה שקיבל אותה עוד כשהיה האתרוג על העץ, האם זה מוציא אותו מגדר נקי?
אם ניכר שאין זה חיסרון בגוף האתרוג אלא מכה שנעשתה מ'עלה' עוד בזמן שהאתרוג היה על העץ מה שמכונה 'בלעטלך' - אין בזה חסרון.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
540 צפיות -
מה הדין אם יש נקודות חומות על הלולב?
-
האם אפשר לעשות ריבה מהאתרוגים שהשתמשו בהם בחג?
ישנו מנהג כזה, והוא מבוסס על כך שראוי לעשות בד' מינים עוד מצוות, ואם כן - כאשר יברכו על הריבה, תיעשה עוד מצווה.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
594 צפיות -
כמה צריך להיות אורך הערבות?
-
האם איטר יד מחזיק לולב ביד שמאל?
אדם רגיל נוטל את הלולב ביד ימין ואת האתרוג ביד שמאל, איטר יד נוטל את הלולב ביד שמאל של כל אדם שהיא ימין שלו, ואת האתרוג ביד ימין. בכל אופן אם קרה ונטל הפוך יצא ידי חובה, אך טוב שיחזור ויטול כדינו בלי ברכה.
לעמוד השאלההרב שלמה הלפרן
61 צפיות -
האם צריך לקנות ד' מינים גם לילדים?
חובה שיהיה בכל בית סט מיוחד לילדים, בנוסף מן הראוי שיהיה ארבעת המינים לכל אחד מהילדים שהגיעו לגיל חינוך, בכדי שיוכלו לנענע אותם ב'הלל' יחד עם הציבור.
לעמוד השאלהמכון הלכה חב"ד
588 צפיות -
אם הערבות יבשות, צריך להחליף אותם בחדשות?
-
האם אפשר לתת לילד לברך בלולב של מבוגר בימי חול המועד?
-
באיזה צבע צריך להיות האתרוג?
אתרוג ירוק שעתיד להצהיב או צהוב, כשר. מנהגנו לקחת אתרוג צהוב כמראה שעווה.
לעמוד השאלההרב שי שמעון כהן
366 צפיות -
האם מותר לקטוף לולבים מעצי תמר שנשתלו לנוי בשדרה הראשית של העיר כשאין לי אפשרות לקבל אישור מהעירייה, או שזה חשש "לולב הגזול"?
מן התורה אסור לטול בחג הראשון של סוכות אחד מד' המינים אשר הם גזולים, גם כאשר יש ספק האם הוא גזול אסור לטלו ולברך עליו. ולכן אין לקצוץ את הלולב אא"כ מבקשים רשות מהערייה. בשעת הדחק תפנה לרב לקבל עצה כיצד לנהוג.
לעמוד השאלההרב משה קורנווייץ
320 צפיות -
מהו מספר ההדסים שנהוג להוסיף לארבעת המינים?
מנהגנו לקחת יותר משלושה הדסים. יש להוסיף ולקחת הדסים במספרים הבאים: ארבעה, ששה, שנים עשר, שלושה עשר, עשרים וששה, ומנהג הרבי בשנים האחרונות – לקחת 36 הדסים. ראוי לציין כי על פי הוראת הרבי, כשמביאים ליהודי לברך על ד' מינים יש להוסיף לכל הפחות שלוש.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
741 צפיות -
האם הלולב לאחר החג טעון גניזה?
אמרו חכמים: "תשמישי מצוה – נזרקין, תשמישי קדושה – נגנזין". כלומר חיוב שמירה על הקדושה קיים רק בתשמיש קדושה כמו תפילין, מזוזות ודומיהן. אולם תשמיש מצווה שמקיימים את המצווה באמצעותו, כיוון שאינם קדושים אין חיוב לגונזם. אחת הדוגמאות לכך היא הלולב, שלאחר החג מעיקר הדין מותר לזרקו. אלא שעם זאת כתבו הפוסקים שאין לזרקם דרך בזיון והמחמיר תבוא עליו ברכה. וראוי לנצל את הלולב ומיניו למצווה נוספת, ולכן טוב לצרף את ההדסים לבשמים של מוצאי שבת, על מנת שיוכלו לברך עליהם במוצאי שבת. ויש הנוהגים לשרוף את החמץ בערב פסח בערבה החבוטה של הושענא רבה, ולהסיק את התנור לאפיית המצות מהלולב.
לעמוד השאלההרב שמואל מקמל
764 צפיות -
כמה הדסים הרבי נוהג לקחת?