שאלות ותשובות
50 תוצאות
-
האם אישה יכולה לאגוד ד' מינים עבור בעלה?
אף שאיגוד ד' המינים יחד אינו ממש חובה אלא הוא הידור מצווה, וממילא מן הדין אף אישה שאינה חייבת במצווה יכולה לאגוד, טוב שלא לתת לאישה לאגוד.
לעמוד השאלה
הרב שרגא נתן דהן
539 צפיות -
מה עדיף, אתרוג קלאבריא לא נקי ולא גידול של הרבי או אתרוג יפה מכפר חב"ד?
-
האם יש בעיה לקנות ד' מינים מדוכן של ילד?
אין לקנות ד' מינים מקטן – ובפרט כשקונה אותם כדי להשתמש בהם ביום הראשון. אמנם, כאשר הקטן הוא רק משמש כשליח עבור מישהו אחר שהוא 'גדול' – מותר לקנות ממנו.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
1012 צפיות -
אפשר ליטול לולב אחרי קרבנות לפני הודו?
בכלל יש להשתדל ליטול לולב בהקדם האפשרי, ואסור (למעט לנשים וקטנים) לעשות שום דבר ואפילו לא לאכול לפני נטילת לולב, אך בכל זאת אפשרי ליטול לולב עד אמירת הלל.
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
375 צפיות -
האם אפשר לעשות ריבה מהאתרוגים שהשתמשו בהם בחג?
ישנו מנהג כזה, והוא מבוסס על כך שראוי לעשות בד' מינים עוד מצוות, ואם כן - כאשר יברכו על הריבה, תיעשה עוד מצווה.
לעמוד השאלה
הרב שי שמעון כהן
623 צפיות -
אם יש באתרוג מכה, כנראה שקיבל אותה עוד כשהיה האתרוג על העץ, האם זה מוציא אותו מגדר נקי?
אם ניכר שאין זה חיסרון בגוף האתרוג אלא מכה שנעשתה מ'עלה' עוד בזמן שהאתרוג היה על העץ מה שמכונה 'בלעטלך' - אין בזה חסרון.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
575 צפיות -
האם מותר לזרוק את האתרוג?
מותר לזרוק את האתרוג, רק בצורה מכובדת ללא בזיון. כגון לעטוף אותו בשקית לפני זריקתו.
לעמוד השאלה709 צפיות -
כמה הדסים נוהגים להוסיף ללולב?
יש להוסיף לפחות עוד שלשה הדסים על השלושה שמצד המצוה (שיהיה סה"כ 6), כמובן שניתן להוסיף יותר.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
643 צפיות -
האם כשחג ראשון של סוכות חל בשבת, אוגדים את הלולב בערב שבת כבכל שנה, או שאפשר לאגוד את הלולב ביום ראשון לפני הברכה עליו?
-
אדם שבטעות בירך על הלולב ביום טוב ראשון של סוכות למרות שחל בשבת, האם למחרת יחזור ויברך שהחיינו?
-
כמה הדסים הרבי נוהג לקחת?
-
האם אתרוג שנפל לו העוקץ, פסול?
אם נשאר מהעוקץ כל שהוא ועי"ז הוא ממלא את גומת העוקץ כשר, אך אם ניטל כולו ונשאר גומא במקומו -פסול.
לעמוד השאלה
הרב שלום דובער טאלר
890 צפיות -
האם יש עניין לזכות נשים במצוות ארבעת המינים?
למרות שזו מצות עשה שהזמן גרמא ונשים פטורות מכך, מכל מקום אם נוטלות יש להם מצוה ומברכות על כך, ומנהגנו שמזכים גם נשים לברך על ארבעת המינים.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
712 צפיות -
האם צריך לברך שוב על לולב לפני הלל למרות שברכתי בבוקר בסוכה?
-
חתכתי את האתרוג אחרי החג ואני חושש שהוא מורכב, יש לו פלחים וטעם כמו לימון. אבל הקליפה עבה. איך אפשר לדעת אם הוא אינו מורכב וקיימתי את המצוה בחג?
-
האם בחב"ד נשים מנענעות את הלולב או רק נוטלות ומברכות?
הנענוע הוא חלק מקיום מצוות נטילת לולב ולכן גם על נשים לנענע את הלולב.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
818 צפיות -
האם יש הוראה מהרבי לשלם על ד' מינים דווקא אחרי החג?
ראה אוצר מנהגי חב״ד : הרבי מדקדק שאלו שהביאו לו את ד' מינים ינקבו בסכום, ומשלם להם מיד.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
233 צפיות -
אדם שברך עד היום על הלולב כשהאתרוג הפוך, שלא כדרך גידולו כשהפיטם כלפי מטה האם יצא ידי חובתו והאם צריך לברך שהחיינו בפעם הראשונה שנוטל כראוי?
כתבו הפוסקים שכאשר החזיק את האתרוג הפוך אפי' בדיעבד לא ייד''ח, אך נראה שלא יברך שהחיינו שוב כיון שבדיעבד ייד''ח 'שהחיינו' בברכת שהחיינו על האיגוד כמבואר בפוסקים.
לעמוד השאלה
הרב דניאל גראבסקי
309 צפיות -
האם גדול יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם לכן?
נאמר במשנה שקטן היודע לנענע חייב בלולב, היינו שאביו חייב לחנכו במצות לולב. ובגמ' אמר ר' זירא שלא להקנות לולבו לתינוק ביו"ט הראשון משום שהוא יודע לקנות, ואינו יודע להקנות. ולכן ביום א' דחגה"ס, גדול אינו יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם. אך ביום ב' יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים לאחר שנתנו לקטן מכיוון שהחיוב הוא מדרבנן, והרי מדרבנן הקטן יכול להקנות לגדול, ואפשר לצאת ידי חיוב דרבנן על ידי קנין דרבנן. ודנו הפוסקים האם קטן יכול לברך על ד' מינים (מצד דין חינוך) כאשר הם אינם שלו, ואמנם יש המקילים בזה, אבל לדעת רוב הפוסקים אינו יוצא אף ביום השני, וכך נוהגים למעשה. אך הקטן יכול להקנות לקטן אחר.
לעמוד השאלה
הרב מיכאל שלמה אבישיד
154 צפיות -
אני בירושלים כעת. בנטילת לולב לאיזה כיוון צריך לעמוד למזרח או לכיוון הר הבית?
-
האם אפשר לתת לילד לברך בלולב של מבוגר בימי חול המועד?
-
האם אפשר להוסיף שני הדסים או שחייבים שיהיה בכפולות של שלוש?
אפשר להוסיף אפילו הדס אחד אין הקפדה דווקא על כפולות של שלוש. הרבי ביקש כשמביאים ליהודי ד' מינים להוסיף לכל הפחות שלוש.
לעמוד השאלה521 צפיות -
החלפתי בטעות עם מישהו אתרוג, לא יודע עם מי, האם מותר לברך על האתרוג שנמצא כעת ברשותי?
ביום ראשון של החג אי אפשר לברך על אתרוג כזה, אך ניתן לברך בשאר הימים עליו.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
313 צפיות -
האם כאשר יו"ט ראשון של סוכות חל בשבת, אוגדים את ד' המינים בערב החג, או אחרי שבת?
אוגדים בערב יו"ט בכל מקרה, כך הוא מנהג בית הרב, וכך ראינו בהנהגת הרבי (לדוגמא בשנים תש"מ, תש"נ)
לעמוד השאלה
הרב מנחם כהן
476 צפיות -
אדם שצריך לטוס לחו"ל ולא יכול לשמור את הלולב לפסח. האם מותר לזרוק את הלולב לזבל?
-
האם צריך לקנות ד' מינים גם לילדים?
חובה שיהיה בכל בית סט מיוחד לילדים, בנוסף מן הראוי שיהיה ארבעת המינים לכל אחד מהילדים שהגיעו לגיל חינוך, בכדי שיוכלו לנענע אותם ב'הלל' יחד עם הציבור.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
623 צפיות -
האם אפשרי בחול המועד שהאשה והבנות יטלו לולב במתנה על מנת להחזיר?
-
לולב צריך להיות רק מעץ נקבה או גם זכר?
-
האם מותר להשתמש באתרוג ששהה במים במשך כל השבת?
אתרוג ששהה במים או כל משקה יותר מעשרים וארבע שעות - פסול לברכה.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל ויינר
472 צפיות -
לולב ששדרתו ישרה ובסופו מתעקל קצת ימינה, כשר?
-
מהו הטעם לכך שבחב"ד מהדרים לקחת דווקא אתרוג מ"קלבריא"?
א. באתרוגים יש חשש שהם מורכבים מזנים אחרים, ועל כן מנהגינו לקחת אתרוג מקלברייא, שעפ"י המסורת האתרוגים משם אינם מורכבים. ב.רוצים שהאתרוג יהיה "משמני הארץ", ומבואר בחז"ל שהכוונה "לאיטליא של יוון", והנה באתרוג שגדל בארץ ישראל וצמח מזרעי אתרוג שגדל בקלבריא, יש רק את מעלה הראשונה, אך חסרה לו המעלה השניה.
לעמוד השאלה610 צפיות -
האם נשים חייבות בנטילת לולב?
מן הדין נשים פטורות, אבל אם רוצות לנענע יכולות, ולמנהגנו יכולות גם לברך, ויש בזה מעלה גדולה של אינו מצווה ועושה.
לעמוד השאלה772 צפיות -
מה הדין אם יש נקודות חומות על הלולב?
-
האם צריך לקצר את הלולב אם יש שעווה מלמטה?
-
שתי הלולאות שעל הלולב עצמו, באיזה גובה נוהגים לכרוך אותם?
הראשונה שתהיה מכוסה קצת על ידי ההדסים והערבות והשניה קצת יותר גבוה.
לעמוד השאלה
הרב שלמה יצחק פראנק
168 צפיות -
מהו מספר ההדסים שנהוג להוסיף לארבעת המינים?
מנהגנו לקחת יותר משלושה הדסים. יש להוסיף ולקחת הדסים במספרים הבאים: ארבעה, ששה, שנים עשר, שלושה עשר, עשרים וששה, ומנהג הרבי בשנים האחרונות – לקחת 36 הדסים. ראוי לציין כי על פי הוראת הרבי, כשמביאים ליהודי לברך על ד' מינים יש להוסיף לכל הפחות שלוש.
לעמוד השאלה
הרב שמואל מקמל
784 צפיות -
יש לי אתרוג מהודר מאוד ואני רוצה ממש לשמור עליו, האם אני יכול לקחת למבצעים אתרוג אחר פשוט או שזה לא נכון לתת לאחרים אתרוג שאני לא מברך עליו?
אין בעיה לקחת אתרוג אחר כשר כמובן, בכל מקרה יש לדעת כי אתרוג שרבים מברכים עליו נעשה יותר מהודר אף אם במראהו נראה פחות יפה, וכפי שנוהג כ"ק אד"ש לתת לכל הקהל לברך על אתרוגו.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
462 צפיות -
האם מותר לאגוד את ארבעת המינים ביו"ט עצמו?
-
האם כאשר העלה האמצעי של הלולב נפתח, הלולב עדיין כשר?
באם העלה האמצעי נפתח ברוב ארכו, הלולב פסול. אמנם החל מהיום השני של חג הסוכות גם לולב זה כשר לברכה. באם נפתח רק מיעוטו, הרי הוא כשר גם ביום הראשון, אך לכתחילה נכון לקנות לולב שהוא סגור לגמרי.
לעמוד השאלה
מכון הלכה חב"ד
990 צפיות -
אישה שגרה בקומה רביעית והסוכה למטה. האם חייבת לברך ארבעת המינים בסוכה או שאפשר גם בבית?
-
האם ישנה בעיה כלשהי לתת לאשתי לברך על הד' מינים?
-
מה הדין באתרוג שהפיטם התנתק בחלקו, וברובו עדיין מחובר?
-
לולב שעליו סגורים לגמרי, אך בסיומם הם מעט כפופים, האם הלולב כשר?
מן הדין כשהעלים כפופים רק בקצה, הלולב כשר, אך מנהג חב"ד לקחת לולב שאין עליו כפופים.
לעמוד השאלה
הרב מנחם מענדל ויינר
252 צפיות -
האם יש עניין לקנות אתרוג מקלבריה?
-
האם מותר להשתמש בחול המועד באתרוג שעוקצו רופף, קצת מנותק?
-
האם מותר לקטוף לולבים מעצי תמר שנשתלו לנוי בשדרה הראשית של העיר כשאין לי אפשרות לקבל אישור מהעירייה, או שזה חשש "לולב הגזול"?
מן התורה אסור לטול בחג הראשון של סוכות אחד מד' המינים אשר הם גזולים, גם כאשר יש ספק האם הוא גזול אסור לטלו ולברך עליו. ולכן אין לקצוץ את הלולב אא"כ מבקשים רשות מהערייה. בשעת הדחק תפנה לרב לקבל עצה כיצד לנהוג.
לעמוד השאלה
הרב משה קורנווייץ
352 צפיות -
באיזה צבע צריך להיות האתרוג?
אתרוג ירוק שעתיד להצהיב או צהוב, כשר. מנהגנו לקחת אתרוג צהוב כמראה שעווה.
לעמוד השאלה
הרב שי שמעון כהן
401 צפיות -
האם מותר לברך על אתרוג שבטעות הניחו אותו במקפיא?
-
האם מותר לקחת ערבה לד' מינים ערבה בוכייה?
-
כשמתפללים בבבית הכנסת לכיוון דרום או צפון. לאיזה כיוון עושים את הנענועים בסוכה ובבית הכנסת?
המנהג הוא לעמוד לצד 'מזרח' ולא לצד 'ירושלים', ולכן אם 'ארון הקודש' נמצא בצד דרום או צפון, עליו לסובב את פניו לצד מזרח בשעת הנענועים.
לעמוד השאלה367 צפיות
