כיצד נוטלים מים אחרונים כהלכה?

לכתחילה צריך להקפיד על מים דווקא, ורק כשאין מים ייקח שאר משקין. כמו"כ אין ליטול מים-אחרונים במים חמים, שהרי מים חמים רק מבליעים את הלכלוך ביד ולא מעבירים אותו. אך במים פושרים אפשרי. לנטילת מים אחרונים נהוג להשתמש בכלי, וכיוון שעל פי הזוהר מים אלו הם החלק הניתן ל"סטרא-אחרא" בכדי שלא תקטרג, אין נוטלים מכלי של כסף, ובגאולה כשתעבור רוח הטומאה ינהגו כך; מים-אחרונים הנשפכים על גבי הקרקע שורה עליהם רוח-רעה, ולכן אין לשפכם על הקרקע אלא אל תוך כלי או לדבר החוצץ בינם לקרקע, ובמקום שאין עוברים אנשים כגון תחת השלחן, ניתן לשפכם על-הקרקע; ויש שכתבו להסיר הכלי מהשולחן לקראת ברכת-המזון, אלא שמדברי אדה"ז נראה שאין הכרח בדבר, וכן מנהג הרבי שלא להסירו. מעיקר הדין נוטלים למים-אחרונים את פרקי-היד התחתונים הנוגעים במאכל, ובזמנינו כשאוכלים בכף-ומזלג, נהוג ליטול רק את קצה האצבעות, משום שמים אלו ניתנים לס"א, נותנים לה רק את הקצה האחרון. אחר-כך מעבירים את קצה האצבעות, כשהם לחים עדיין על השפתיים, וכשיש לכלוך על אצבעותיו בשעת הנטילה, משפילים את האצבעות כלפי מטה שתרד הזוהמה, ואחר-כך מעבירים אותן, על השפתיים, (ובחג הפסח נזהרים שלא להעביר את הידיים על השפתיים, מחשש שיוריי המצה הדבוקים לשפתיו, כזהירות ממצה-שרויה). ואסור להפסיק בין מים-אחרונים לברכת המזון ואפילו בדברי תורה, ואם הפסיק, ישוב וייטול ידיו קודם שמברך.