שאלות ותשובות

יש להעביר למטרה דומה.

אם הם לא ראויים לשימוש מותר לזרוק.

כן, יש להעביר למשפחה נזקקת אחרת.

כיוון שלא התכוון לתת את 200 ש"ח אלו לצדקה, הכסף לא נקנה לצדקה ומותר לקחתו.

מותר לתת בכל דרך, ובלבד שהצדקה תגיע לזקוקים לה.

ישנם כמה דעות בין פוסקי זמננו כיצד מוגדרים הצ'קים, אך לכל הדעות ברור שכאשר אדם נותן צ'ק זה נחשב כהתחייבות לצדקה, וממילא אם מכל סיבה הצ'ק חזר, עליו לעמוד בהתחייבותו ולשלם את הסכום, כמובן שבמידה והצ'ק חזר מחוסר אמצעים ניתן לסכם על פריסת תשלומים וכדומה על מנת להקל עליו לעמוד בהתחייבותו.

באופן כללי - הסכומים אותם יכולה אישה (או הבעל) לתת לצדקה על דעת עצמם, תלויים באופן וצורת ההתנהלות הכלכלית המקובלת אצלם, דהיינו הסכומים אותם נוהגים בני הזוג הספציפי להוציא בלי לתייעץ או לבקש הסכמה אחד מהשני, ובפרט האישה מבעלה, וכן על פי המקובל בהתאם לתנאי הזמן והמקום. כל האמור הוא כאשר לא הובעה התנגדות מפורשת, כאשר הובעה התנגדות כזו, הנושא הרבה יותר מורכב מבחינה הלכתית, ומובן שאין מקום לנהוג כך לכתחילה. כדי להתייחס לדברי הרבי מה"מ כראוי, ובפרט בעניינים הלכתיים, אי אפשר להסתפק בציטוטים חלקיים ומגמתיים משיחות (ובפרט לא מוגהות), אלא יש ללמוד את השיחה במלואה, כולל ההקשר והאופן בו נאמרו הדברים, להכיר את המקורות שאותם מביא הרבי עצמו, ואת שאר המקורות התורניים וההלכתיים בנידון, ומובן שאין לפסוק הלכה או לנהוג למעשה, לפי ציטוטים כאלו. ליתר פירוט - לראות ב"מקורות".

נפסק להלכה שמפרנסים עניי גוים מפני דרכי שלום, לכן מותר לתת לו צדקה. ובספר "יפה ללב" כותב שלעתיד לבוא כאשר כל ישראל יהיו עשירים הם יקיימו כך את מצות הצדקה, בנתינת צדקה לגויים, וכפי שהיה בימי אברהם אבינו שפתח את דלתו גם לערביים המשתחווים לאבק רגליהם. ובלשונו: "וזאת התעודה לגאולה העתידה, שאז לא ימצא עני בישראל, ויתנו צדקה לגויים. וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות, שכך היה בימי אברהם אבינו, וכן יהיה לעתיד לבוא כי כל ישראל יהיו עשירים מופלגים".

אם הם נזקקים בהחלט שהם קודמים.

אם ברור בוודאות שזה סתם מתחזה אין חובה לתת לו. אם יש ספק, אפשר לתת לפי ראות עיניך, לפי יכולתך ולפי נדבת לבך. ותמיד ראוי לקיים את דברי המשנה, והוי דן את כל האדם לכף זכות.

אם דעתכם היתה לתמוך במוסד - עליכם אכן לתרום למרות שההגרלה כבר נערכה, אך אם כוונתכם היתה רק להשתתף בהגרלה - לא חייבים לתרום.

ההלכה היא שמפרנסין עניי גויים עם עניי ישראל מפני דרכי שלום, לכן אם נותן ליהודים יש לתת גם לו, אם כרגע לא נותן, אין חיוב לתת לו בפני עצמו.

בשו''ע נאמר שלא יפחות משלישית השקל בשנה שזה כעשרים ש''ח, אך כמובן שיש להרבות כמה שניתן בהתאם ליכולות ואף מעבר לכך.

מותר. ולענין פרהסיא, עיין שו"ע יורה דעה ס׳ רנד.

שאלה זו הינה מהשאלות הקשות של הלכות צדקה, שכן, מצד אחד אכן איננו רוצים לסייע לו במעשיו הלא טובים, אך מאידך יתכן ובמצבו כעת באמת הוא זקוק לכסף, ולכן במקרה זה נכון לתת לו מזון ממש, או לחילופין רק מעט צדקה ולא סכומים גדולים.

עליו לתת את התחייבותו לצדקה, אלא אם כן התנה בפירוש ואמר שנותן באם יבריא החולה.

אף כי ספק אם הוא באמת נזקק. אך גם בספק יש חיוב, בכל אופן מידת חסידות ודאי שיש בלתת גם למי שלא מגיע לו.

הערך הוא 1/1702 מאונקיית כסף. במדויק זה משתנה לפי מחיר הכסף, היום (כסלו תשפ"ה) בסביבות 12 אגורות.

קופות שלא מיועדות עבור מטרת צדקה מוגדרת, אפשר.

אין מעבירים מצדקה לצדקה, אך מקופה כללית שאין לה מטרה מוגדרת אפשר לעשות בה כל שימוש שהוא של צדקה.

אם הם במצב שזקוקים לצדקה, כן, ואדרבא, עניי עירך קודמין. כמובן שכסף הנמצא בקופות צדקה שייך רק לצדקה שעבורה יועדה הקופה ואי אפשר לתת ממנה לעזרה לאחרים, אא''כ מדובר בקופה שאין לה כל ייעוד או מטרה.

לא, הכסף נתרם לישיבה ושייך לה ולכן יש להעביר אליהם את הכסף.

מותר, אם כבר אספו כדי הצורך לכלה הראשונה.

צריך להתקשר לארגון ולבדוק אם הם מעוניינים לבא לרוקן.

אפשרי.

ללוות מקופת צדקה שמיועדת למטרה מסויימת אדה"ז אסר זאת באגרת שלו. כדלקמן. משא"כ ללוות מקופה כללית יש מקום ללוות בשעת הצורך ולציין בפתק את החוב. וזה לשון אדה"ז באגרת א': "ראה ראינו את עני מקצת בני עמנו הממונים על קופת אה"ק, ואין עני אלא מן הדעת, שמחמת חסרון הידיעה הם מתחסדים וחפצים להרבות במצות ולעשות גמ"ח ממעות אה"ק. והיא מצוה הבאה בעבירה, כי הוא איסור גמור ועון פלילי הוא עפ"י דין תוה"ק, כמבואר בדברי רז"ל, אפילו להלוות בשכר אסור וכל שכן בחנם, אפילו לבטוח גדול, הן לאחרים הן להגבאים לעצמן, אפילו למצוה רבה, כי המעות הן כבר של חכמי אה"ק, וכל היכי דקיימו ברשותא דמרייהו קיימי, ואסור להוציאם שלא מדעתם." עכ"ל.

כתבו הפוסקים כי הכסף הניתן בקופות הצדקה דינו ככסף שניתן לידו של גבאי הצדקה. ולכן דינו כממון אותו מוסד שלו שייכת הקופה. לפיכך אין רשות למוסד אחר לקחת כספים אלו לעצמו. ויש לחפש את הבעלים וליתן להם. אך כתבו הפוסקים שכאשר לא מצליחים למוצא את המוסד לו שייך הכסף או שאיננו יכול להעביר להם יתן את הכסף למוסד עם מטרות דומות, ויש מהפוסקים שכתב שראוי בכה"ג לעשות התרת נדרים.

מי שזקוקים לעזרה כלכלית (עניים), בפרט ל(צרכים השוטפים ו)הוצאות החגים.

הפליגו חכמים מאד במעלת הצדקה ואמרו ששקולה כנגד כל המצות. ואין לך מצוה שנפש החיונית מתלבשת בה כל כך כבמצות הצדקה, שכל כוח נפשו החיונית מלובש בעשיית מלאכתו או עסק אחר שנשתכר בו מעות אלו! וכשנותנן לצדקה, הרי כל נפשו החיונית עולה לה', ולכן אמרו רז"ל שמקרבת את הגאולה, שבצדקה אחת מעלה הרבה מנפש החיונית. מה שלא היה יכול לפעול במצות מעשיות אחרות. ועל כן ראוי שתהיה בבית קופה מיוחדת לצדקה, בכדי שיהיו המעות מצויים בה לגבאי הצדקה, ומה טוב שתהיה קופה זו מחוברת לקיר דווקא. וכתבו הפוסקים שבקופת צדקה המוצבת בבית, אם היא שייכת למוסד כלשהו וישנו אדם הממונה על איסוף קופות הצדקה מן התורמים, אין עוברים משום "בל תאחר" כל עוד לא בא האחראי; אולם בקופת צדקה שאינה מיועדת למטרה מסוימת וכשמצטבר שם סכום כסף, נותן ממנה למטרות צדקה מזדמנות, או שייחד את הקופה למטרה מסוימת ביזמתו, ראוי שיאמר שאינו מתכוין להקדיש את המעות לצדקה עד שיבואו לידי המקבל. טוב לתת צדקה בקופה בפעמים רבות, הגם שהסך הכולל אחד הוא, כי הכל לפי רוב המעשה, ועיקר זמן הנתינה הוא בבוקר קודם התפלה, ובערב שבת וחג יתנו גם עבור השבת או החג. וגם בשבת עצמה יש לקיים את מצוות הצדקה ע"י הכנסת אורחים עניים וכדומה.

עד 49 אחוז מהסכום.

אין בעיה להשתמש עם הכסף. להבא כדאי לא לעשות כך, כי עלולים להתבלבל עם כסף של צדקה.

על אף שלדעת המקובלים אין לתת צדקה בלילה, למעשה נותנים.

אפשרי, רק שלא יהיה בפרסום גדול.

מותר.

זה לא גורע. ואם ההתעוררות שלהם להשתתף באה בעקבות התרומה שלך, הרי הזכות נזקפת גם לך, וכדברי חז"ל: "גדול המעשה [שגורם לאחרים לעשות] יותר מן העושה".

לא מעבירים מצדקה לצדקה, אבל מקופה שאין לה מטרה מוגדרת אפשר לעשות בה כל שימוש צדקה שנראה לך.

לתת את הכסף לצדקה לצרכי רבים.

לגבי נדרי מחשבה נחלקו הפוסקים אם נחשבים כנדרים, ולשיטת אדמו"ר הזקן כשנדר בלבו לדבר מצווה נחשב כנדר ויש לתת את מה שחשבו.

מותר להפסיקה רק בהתרת נדרים (אלא אם כן התנית מראש שתוכל להפסיקה בכל עת).

מעיקר הדין, במחשבה פטור, ולא חיייב לקיים את מחשבתו. אמנם יש דעות המחמירות לקיים גם מחשבה טובה. וידוע מעשים של גדולי ישראל שכך נהגו להחמיר על עצמם. אם כן, כדאי לקיים את המחשבה במקום שאפשר.

כן יכול לשנות, אף כי כתב הרמ"א: "אם חשב בליבו ליתן איזה דבר לצדקה חייב לקיים מחשבתו". אך מכל מקום כיוון שזה היה רק במחשבה, יכול לשנות מצדקה לצדקה אחרת.

אם הקופה אינה מיועדת למטרה מוגדרת אחרת, מותר.

כיוון שבוודאי לקחת מהקופה ובוודאי התחייבות להחזיר לקופה. רק שיש לך ספק אם פרעת את חובך, לכן עליך לשלם לקופה.

אפשר, והגבאי צדקה יחלקו במשך היום.

קופת המוסד קונה את המעות למוסד, מדין כליו של אדם קונות לו, וכמו קנין חצר. הקופה אינה ניתנת במתנה למחזיקי הקופה, אלא המוסד מביאה לבתי האנשים (והיא נשארת שייכת למוסד) וניתנת למטרה שיכניסו שם מעות ושהם ישארו בקופה זו עד שיגיעו ליד מנהל או גזבר המוסד. ולכן אין ללוות מקופות כאלו ואין להוציא כסף מתוכם למוסד אחר. זו מסקנת הפוסקים. ואדה"ז כתב דברים חריפים על האיסור לממונים על קופת כולל חב"ד ארה"ק שיש בידם מעות הקופה שלא ללוות ממנה אפילו פרוטה אחת וכו'.

מותר.

בפשטות אי אפשר להשלים, ונכון שיתן צדקה, אמנם יש מי שכתב שניתן להשלים בהושענא רבה.

באם נותנים את המעשר לצדקה - זה צדקה.

אם הם זקוקים לכך.

מהמלגה כן, מהחזרי הנסיעות לא.