הרב יוסף אברהם פיזם

אמרו חכמים שאין משיחים בשעת הסעודה, "שמא יקדים קנה לוושט" (= כיוון שבעת הדיבור ה'קנה' (צינור הנשימה) פתוח והאוכל עלול להיכנס לתוכו יש חשש סכנה שמא יחנק חלילה), ויש שביארו, שהאיסור נאמר במקורו בזמן חז"ל כאשר אכלו בהסבה והיה סכנה בדבר. ולמעשה גם כיום שאוכלים בישיבה ולא בהסבה נזהרים בזה, אלא שהאיסור לדבר הוא בעת האכילה ממש, אך בין המנות או בסיום הסעודה, אין חשש, ואדרבה יש לדבר בדברי תורה.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה דבור ענייני סכנה דברי תורה

יצא ידי חובת לחם משנה, למרות שאינו יוצא ידי חובת ברכת "המוציא" בשמיעתו ממנו אלא מברך בעצמו.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לחם משנה ברכת המוציא

אם הולך להטביל כלים יחד עם גדול, יכול הגדול לתת לקטן לטבול את הכלים בפיקוחו, אך אם הגדול אינו רואה את הקטן מטביל, לא ניתן לסמוך על הקטן.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

טבילת כלים נאמנות הקטן

אכן, בנוסף לפרוזבול שעשינו בערב שנת השמיטה, מקפידים לעשות פרוזבול גם בערב ראש השנה של השנה השמינית, עבור ההלוואות שהלוו במשך השנה. סדר הפרוזבול הוא: המלווה עומד ואומר את נוסח הפרוזבול בפני (לפחות) שלושה אנשים כשרים, כשהם יושבים (ולכתחילה עדיף שיהיו כאלו שאינם חייבים לו כסף), נוסח הפרוזבול הוא : "הריני מוסר לכם כל חובות שיש לי שאגבה אותם כל זמן שארצה". מי שמתקשה לעשות את הפרוזבול בפני שלשה, יכול לבקש מֵאַחֵר (אפילו בטלפון) לומר בשמו בפני שלושה אנשים את נוסח הפרוזבול.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פרוזבול שמיטה ערב ראש השנה

כמו ביתר מצוות התלויות בזמן, גם קודם קריאת-המגילה אסור לאכול, וכיון שהיא מצוה חביבה, לכתחילה גם אין לשתות או לטעום לפני קיומה. וכתבו הפוסקים שמי שנחלש רשאי לשתות וכן לטעום פירות וכדומה, ומיני-מזונות יכול לאכול עד כביצה, וחולה מותר אפילו לאכול ממש, אך יבקש מאדם אחר שיזכירנו לשמוע מגילה אחר-כך, חשוב לציין כי דין זה שלא לאכול קודם המגילה הוא הן בלילה והן ביום.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אכילה לפני מגילה

נוהגים לומר בתום תפלת שמונה-עשרה, קודם "יהיו-לרצון" השני, פסוק המתחיל באות מתחלת שמו ומסיים באות מסוף שמו, ומי שיש לו כמה שמות יאמר על כל שם פסוק אחר, וכמה סגולות קשורות במנהג זה להינצל ביום הדין, ואף נשים נוהגות בכך, ומצינו שהורה הרבי לכמה אודות מנהג זה תוך הכוונה לפסוק אותו עליהם לומר בהתאם לשמם. וחסידים נוהגים אף לומר את הפסוקים השייכים לשמותיו הק' של הרבי. באמירת פסוקים אלו יש מן הפוסקים שהעיר שאם פסוקים אלו אינם שגורים בפי-הכל עדיף שלא לאמרם בעל-פה מפני שהם בכלל "דברים-שבכתב", אלא שלמעשה המנהג להקל בזה וכמה טעמים נאמרו על-כך. חסידים רבים נוהגים לומר לשמו של הרבי את הפסוקים "מאור עינים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם" ו"מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל", כמו"כ יש הנוהגים לומר את הפסוקים "מגדיל ישועות מלכו ועשה חסד למשיחו לדוד ולזרעו עד עולם", "מי יתן מציון ישועת ישראל בשוב ה' שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל".

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה פסוק של-שמו

מי ששכח ואכל קודם קידוש עליו לעצור ולקדש, גם לאחר חלוף שעות מכניסת השבת, ניתן להשלים את הקידוש כל עוד ולא יצאה השבת, ועליו לעשות קידוש מיד שנזכר, ואף שמקדש שלא בזמן כניסת השבת אסור לו לטעום כלום ואפילו מים עד שיקדש וכשמשלים הקידוש ביום ישמיט את פסוקי "ויכולו".

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש אכילה

מנהג קדום קיים בתפוצות ישראל, לאכול בחג השבועות מאכלי חלב, והרבה טעמים נאמרו בזה. אלא שיחד עם קיום מנהג זה יש לזכור כי ישנו חיוב לאכול בשר בחג, שכן אמרו חכמים: "אין שמחה אלא בבשר", ונפסק להלכה שלמרות שעיקר מצוות שמחה היא בבשר שלמים, עדיין יש מצווה גם כיום באכילת בשר, נוסף על המנהג לאכול מאכלי חלב. ולמעשה, נהוג שאת מאכלי החלב אוכלים בסעודת היום של חג השבועות לאחר הקידוש, לאחר סיום אכילת מאכלי החלב מברכים ברכה אחרונה וממתינים שעה, רוחצים את הידיים היטב על מנת להסיר את מה שנדבק בידיים ממאכלי החלב, מחליפים מפה, ואוכלים סעודת יום טוב בשרית.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי חלב סעודת החג חג השבועות

אין אוכלים קטניות ומוצרים שמעורב בהם קטניות; כמו כן בימי חג הפסח נזהרים ביותר ממצה שרויה, ומצד החינוך גם עם הקטנים צריכים להיזהר בזה, אך במקום הצורך ניתן להקל בזה לקטנים. אנו נזהרים ביותר להקפיד על מצות עבודת יד, ואין אוכלים מצות מכונה במשך כל ימי הפסח, ואף לילדים קטנים אין לתת מצות מכונה. יש הנזהרים שלא להשתמש כלל בתבלינים ומוצרים תעשייתיים בפסח, והמשתמשים בהם מקפידים לרכשם רק עם כשרות מהודרת לפסח (בהכשר הרב לנדא או כשרויות רבני אנ"ש ובד"צ העה"ח ירושלים); אוכלים רק פרי או ירק בעל קליפה [מלבד המרור בליל הסדר], ומקלפים אותו לפני האכילה. ויש המהדרים לעשות זאת בסכין המיוחדת לכך, שאין משתמשים בה לחיתוך מאכלים; שלא לאכול בפסח מאכל שנפל על הרצפה, ואם הוא דבר המתקלף והיה קר מקלפים אותו. מעבר לכך אצל חסידים מקובלים הידורים וחומרות שונות בהנהגת הבית והכנת המאכלים; ומי שיכול לייצר רמת כשרות גבוהה בביתו והבריאות מאפשרת לו מוטב שלא ילך לאירוח בבתי מלון.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הידורים וזהירויות בפסח

בכדי שלא להפסיק בין ברכת "המוציא" לאכילה שלא לצורך, על הבוצע להקפיד שיאכל תחלה מן הפת ואחר-כך ייתן הבוצע פרוסה לפני כל אחד מהמסובים, ולא יזרקנה אלא יניחה על השולחן (ולא לתוך ידו של המקבל).

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת המוציא סעודה

בערב-שבת נוהגים ללוש עיסה כשיעור חלה ולאפות ממנה חלות, בכדי לבצוע בשבת על חלות ביתיות דווקא ולא בחלות קנויות. ושני טעמים נאמרו בדבר, מצד כבוד-השבת כיוון שחלות ביתיות מושקעות יותר מן הקנויות, ועוד מפני שעל-ידי זה יוכלו הנשים לקיים את מצוות הפרשת-חלה, הבאה בין-היתר כתיקון על חטא עץ-הדעת שהיה בערב-שבת. ולכן גם כיום כשניתן להשיג חלות משובחות שנאפו במאפייה, נוהגים רבים להכין חלות ביתיות לכבוד השבת.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הכנות לשבת הפרשת חלה

מעיקר הדין האוכל מוצרי חלב רכים, מותר לו לאכול בשר לאחר שניקה את ידיו, קינח פיו והדיחו. אלא שלמעשה על פי הזוהר נוהגים אנו להמתין ביניהם שעה; אך כשאוכלים גבינה קשה ורוצים לאכול בשר יש צורך להמתין אחריה שש שעות. למעשה, רוב הגבינות המוקשות שהמשווקות בימינו כולל (גבינה-צהובה) אינם בגדר ההלכתי של גבינה קשה, מלבד בגבינת פרמזן וגבינת קצ׳קבל וכדומה. ובנוגע לגבינה צהובה יש שהחמירו בהמתנת 6 שעות לאחריה.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

המתנה

אמרו חכמים: "הלוקח כלים חדשים מן הנכרי אסור להשתמש בהם עד שיטבילם", וביארו הפוסקים שחיוב טבילת כלים אינה מצד טעם האיסור הבלוע בהן, שכן כלי הבלוע מאיסור יש לעשות לו הכשרה כדינו. משום כך כתבו הפוסקים שכלים החייבים טבילה והשתמשו בהם ללא טבילה, המאכלים לא נאסרו באכילה. אולם למרות שהמאכלים עצמם לא נאסרו באכילה יש לזכור שאסור להשתמש בכלים קודם הטבלתם -אפילו באופן חד פעמי- ולכן מיד כשייזכר בכך, יוציא את המאכלים מן הכלים ויניחם בכלים אחרים.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אכן, נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו. (אף שמן הדין יוצאים המסובים מבעל-הבית אף בברכת "המוציא", אלא שמפני שקשה להיזהר מהפסק, וכן כיון שצריך שתהיה כוונת המברך להוציא ידי-חובה וכוונת היוצא לצאת ידי-חובה לכן נוהגים שכל אחד ואחד יברך לעצמו, כשמגיעה הפרוסה לידו).

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה

דנו הפוסקים אודות מאכלים ומשקאות הנרכשים בכליהן האם חלה עליהם חובת טבילה. ולמעשה כתבו הפוסקים שכל עוד והמאכל נמצא בכלי המקורי עמו נרכש, מותר להשתמש בו ואף לאכול או לשתות מהכלי עצמו, שכן עיקר הכוונה הייתה על רכישת המאכל ולא הכלי; ועוד כמה טעמים נאמרו להקל בזה. אולם לאחר גמר הוצאת כל התכולה מן הכלי, השימוש בכלי הופך אותו לכלי קבוע, ולכן באם מעוניינים למלאותו בדברי מאכל או משקה יש להטבילו.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

טבילת כלים

הרוצה להוסיף בתפלת שמונה עשרה בקשות אישיות משלו מעבר לנוסח התפלה, רשאי להזכירן בברכות האמצעיות, הבקשות האישיות שאפשר להוסיף בברכות האמצעיות צריכות להיות מעין עניינה של הברכה. כגון בקשות על רפואה יבקש עליו בברכת "רפאנו", ועל פרנסה, יבקש בברכת השנים. אולם בברכת "שומע תפילה", ניתן לבקש את כל סוגי הבקשות, שכיוון שהיא חותמת את ברכות הבקשה, היא כוללת את כולן. כשיבוא להוסיף בקשה משלו, יפתח קודם בנוסח הקבוע, ולפני החתימה, יוסיף את בקשתו; וכיוון שהגאולה היא צורך אישי של האדם ולבקש מה' על זירוזה מתאים לבקש עליה ב"שמע קולנו". והמבקש רחמים על חולה יזכירו בשמו. אמנם אם החולה לידו, אינו צריך להזכיר את שמו, וכפי שלמדים מתפלת משה רבינו על מרים שלא הזכיר שמה בפניה.

הרב יוסף אברהם פיזם

ראש ישיבת ורב קהילת חב"ד קרית שמואל וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפלת שמונה עשרה