מהו הטעם לאמירת הלל שלם בחנוכה והאם היחיד מברך עליו?
תקנו חכמים להודות ולהלל לה' באמירת פרקי ההלל שבתהלים, ברגלים שנקראו "מועד" ונאסרו במלאכה וגם התייחדו בקרבנותיהם כגון חול המועד סוכות. מלבד תקנה זו, נהגו ישראל לומר את ההלל בששת הימים האחרונים של פסח אף שלא התייחדו בקרבנות, וכן בראשי-חודשים; אך כדי שיהיה ברור שהלל זה נאמר מצד המנהג ולא כחובה, מדלגים על שני חלקים מתוך הלל-השלם. ובחנוכה נהגו לומר הלל-שלם מפני גודל-הנס שאירע בו. נחלקו הפוסקים לגבי הברכה לפני ואחרי ההלל, בימים שאין גומרים אותו. למעשה, מנהג חסידים שמברכים אז על ההלל בתחילתו ובסופו בחשאי (כלומר לפני השליח ציבור). גם המתפלל ביחידות מברך.
מקור:
- טוש"ע ונ"כ או"ח סתכ"ב ס"ב
- שו"ע אדה"ז או"ח סת"צ ס"ו
- סידור אדה"ז במקומו
- שער הכולל פל"ז ס"ד-ה
- ספר המנהגים חב"ד ע' 36
- אג"ק כ"ק אד"ש חט"ז ע' פד
- שיחות קודש ה'תשמ"א ח"ד ע' 322.
הרב שי שמעון כהן
