לכל השו"ת
החתם סופר אכן מביא סברה זו שאם אכל פחות מכזית ו"נתברך במעיו" ששבע ממנו, חייב לברך מן התורה. אך כבר כתב בנו הכתב סופר שיש לפקפק על זה, כיוון שפחות מכזית אינה נחשבת אכילה כלל מן התורה ולא רק משום שאינה משביעה. ולכן בפועל אנו פוסקים כפשט דברי השולחן ערוך שעל פחות מכזית לא מברכים.
מקור:
הרב יוסף יצחק זלמנוב
פעולות שאלה ותשובה
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.
לעמוד השאלה
הרב ליאור רוזנבוים
לכתחילה יש לברך בורא נפשות קודם שהולך להתפנות, אך אם שכח יברך קודם אשר יצר ואחר כך בורא נפשות.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
