לכל השו"ת
יש כיום סוגים שונים של לחמים ללא גלוטן, רובם ברכתם שהכל, מכיוון שהם עשויים מקמח תפוחי אדמה, סויה, טפיוקה, תירס וכדומה. אך יש גם לחמים ללא גלוטן שברכתם המוציא, מכיוון שהם עשויים מקמח שיבולת שועל ללא גלוטן או עמילן חיטה ללא גלוטן. לכן יש לבדוק ברכיבים של הלחם ממה הוא עשוי. בדרך כלל גם נותן הכשרות כותב מה ברכתו.
מקור:
הרב דניאל גראבסקי
פעולות שאלה ותשובה
כדי להיות חייב בברכה אחרונה בוודאות, צריך שיהיה כזית בפרי (27 סמ''ק), בד''כ בתמר אין כזית, אלא אם כן הוא ממש ענק. (לכן לא מומלץ לאכול תמר אחד שלם כי נכנסים לספק ברכה כי יש דיעה שעל פרי שלם מברכים ברכה אחרונה אף שאין בו כזית, אלא שלא נפסקה ההלכה כדיעה זו).
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
א. לגבי ערלה, בארץ ישראל נוקטים שחייב בערלה, בחו''ל נוקטים להקל שהוא כירק ואין בו ערלה. ב. ברכתו האדמה. ג. לעניין מעשר זה לא כל כך משנה, כי גם פרי העץ וגם פרי האדמה חייבים בתרומות ומעשרות.
לעמוד השאלה
הרב יוסף יצחק זלמנוב
כן, אם לא התחיל עדיין את פסוק שמע ישראל עונה בקדושה על: קדוש, ברוך, ימלוך, וכן עונה אמן על ברכת הא-ל הקדוש.
לעמוד השאלה
הרב דניאל לנאו
מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.
לעמוד השאלה
הרב ליאור רוזנבוים
