שאלות ותשובות

אמנם יש המתירים זאת, אך רובם ככולם של הפוסקים אוסרים, ואפילו בדיעבד מחשיבים זאת כבשר שלא נמלח.

הרב מנחם מענדל הלפרין

הרב מנחם מענדל הלפרין // לדף הרב

כשרות מליחה

אינו שונה מדין סכין רגיל, אין להשתמש בסכין שאינו טבול.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים

אין לזה מקור הלכתי, ואין בזה איסור, יש שכתבו שלא לעשות זאת כהנהגה נכונה.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודה מאכלי סכנה

מכיון שאין מסורת על כשרותה, אנו לא אוכלים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות

היתוש נותן טעם לפגם, ולכן מספיק לשטוף את המחבת ולנקותה היטב.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות חרקים הכשרת כלים

אם זה רק טבעי ללא אפיה, קלייה או תוספות זה בסדר.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הכשרים כשרות

כן, כיוון שאינו נאכל חי, צריך דווקא בישול ישראל.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות מאכלי גויים

עלי פטל נגועים מאוד בחרקים ולכן יש צורך לבדוק אותם, הדרך הנכונה היא לא להשתמש בהם עצמם אלא להשרות במים חמים ולהשתמש במים לאחר סינון במסננת בד.

הרב שלמה יצחק פראנק

רב מרכז העיר עכו וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות תולעים

לכתחילה יש לדאוג שיהודי שומר מצוות ידליק את האש ואז מותר לאכול מאוכל זה, וכן להקפיד שיהיה יהודי שומר תורה ומצוות באזור ומידי פעם נכנס למטבח כדי שיהיה ניתן לסמוך על הכשרות.

הרב אברהם הרוניין

רב קהילת חב"ד ומרכז העיר, כפר סבא וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי גויים

במצב זה שממש קשה להימנע מכך, אפשר לאכול כך, ובתנאי שניכר לעין שיש פצע מדמם.

הרב אייל פלד

מו"ץ וראש כולל הוראה בעמנואל. דיין ורב בית כנסת חב"ד בישוב עינב. וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דם כשרות

כן, כל זמן שעדיין ניתן להשביח את הפת באפייה נוספת, ניתן להכשיר את הפת שתהיה פת ישראל.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות מאכלי גויים

סכין שחיטה יש לטבול בלי ברכה (כיום מצוי הרבה סכיני שחיטה המיוצרים בידי יהודים ואינם צריכים טבילה כלל).

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים

השאלה כללית, ולכן יינתן מענה כללי ביותר - בשו"ע מובא 3 תנאים בשביל שהכלי יהיה חייב בטבילה - בברכה: 1) שיהיה ממתכת או מזכוכית; 2) שיהיה בשימוש במגע ישיר עם האוכל (לצורך האכילה); 3) שייקנה מגוי. כאשר חסר אחד התנאים הללו לעיתים אין צורך לטבול כלל ולעתים יש לטבול ללא ברכה, וכן כאשר שיש בדבר ספק, או מחלוקת הפוסקים אזי מטבילים ללא ברכה. לגבי פירוט החומרים והכלים השונים - לא ניתן לענות במסגרת זו, ויש לחפש מענה ספציפי. המהדרים מטבילים גם כלים מפלסטיק שמשאירים אותם לטווח ארוך (לשימוש חוזר) אך כמובן ללא ברכה.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

טבילת כלים כשרות

אם לא היה חם שהיד סולדת בו, רק לנקות. אם יותר חם, לנקות, להמתין 24 שעות ולהגעיל בתוך מים רותחים.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות הכשרת כלים

גם באנונה יש בעיות של ערלה ולכן צריך הכשר מהודר.

הרב ברוך מרדכי הסופר

הרב ברוך מרדכי הסופר // לדף הרב

כשרות הכשרים ערלה

אודות דם הנמצא בביצה, נאמר בגמרא: "נמצא על חלמון שלה .. אסורה". ונחלקו הפוסקים להלכה, יש שכתבו שאם נמצא דם בחלבון הביצה - זורק את הדם ואוכל את השאר. ואם נמצא הדם בחלמון כיוון שיכול להיות שהתחיל להתפתח שם אפרוח, כל הביצה אסורה. ויש שהחמירו גם כשנמצא הדם על קשר החלבון, וכתב הרמ"א למעשה: "ומזה נתפשט המנהג במדינות אלו לאסור כל ביצה שיש בה דם". למעשה, איסור הדם בביצים הוא רק בביצים מופרות – שבאו על ידי זכר. וביצים שאינן מופרות אלא חוממו מלאכותית – הדם בהן אסור רק משום מראית העין, ולכן הכלי שבה התבשלה אינו צריך הגעלה אך ראוי שלא להשתמש בו 24 שעות.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

כשרות ביצים דם

אין מסורת ברורה לגבי הכשרות שלהם ולכן אין לאכול גם את הביצים.

הרב חי עמנואל

הרב חי עמנואל // לדף הרב

כשרות

אם ניתן להגיע למקור מים טבעי, הרי שאפשר לטבול בו את הכלים וסדר העדיפות בטבילה הוא 1) ים 2) מעיין 3) נהר. אם לא קיימת אפשרות לטבול כלים כלל, העצה המובאת בפוסקים היא להקנות את הכלי לנכרי, ואז לשאול אותו ממנו ולהשתמש בו. ובהזדמנות הראשונה יטבלו אותו בלי ברכה. בכדי לבצע זאת באופן הנכון להלן קישור לשטר ייפוי כח להקניית הכלים, ע"י חבר המכון הרה"ח מנחם ללום שליט"א, מועד רבני ליובאוויטש בצרפת: https://bit.ly/shtarm

מכון הלכה חב"ד

מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

טבילת כלים קורונה

אם הוא מגרניט אבן בלבד, בלי ציפוי אימאייל או תערובת חרס וזכוכית, אפשר על ידי עירוי מים רותחים.

הרב שלמה הלפרן

רב קהילת חב"ד תל אביב וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות הכשרת כלים

אודות טהרת כלי מדין נאמר "את הזהב ואת הכסף את הנחשת את הברזל את הבדיל ואת העפרת .. תעבירו באש וטהר אך במי נדה יתחטא". מכך למדו חכמים שמעבר להגעלת כלי המתכות יש גם להטבילם. הגמרא מוסיפה שאף כלי זכוכית טעונים טבילה, ומנמקת זאת בכך שכשם שכלי מתכות שנשברו – ניתן לתקנן על ידי התכתן ויצירתן מחדש – כך גם כלי זכוכית ניתן לתקנן על ידי התכה, ולכן יש חיוב לטבול אותם כמו כלי מתכת. לגבי כלי פלסטיק, נחלקו הפוסקים. רבים כתבו שאינם צריכים טבילה כלל, יש מן הפוסקים המצריכים טבילה בלא ברכה, ונימוקם הוא משום שניתן להתיכם ולשחזרם כמו כלי זכוכית. למעשה ראוי להחמיר להטביל אף את כלי הפלסטיק, אך ללא ברכה.

הרב שמואל מקמל

מו"צ בנוף הגליל // לדף הרב

כשרות טבילת כלים

האריז''ל כתב "ליזהר מאוד שלא לאכול שום לב חיה או עוף כי תכלית התקשרות נפש הבהמית" - וכן נוהגים.

הרב משה קורנווייץ

רב קהילת חב"ד, רמת בית שמש ד', וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות

אם ראית זבוב שבודאי נכנס לסיר. מכיון שהיה זה זבוב שלם שנכנס - כל הסיר אסור באכילה עד שנוציא את הזבוב. אמנם יש אפשרות להוציא את הפסטה לשטוף ולבדוק שאין עליה זבוב - הפסטה שנבדקה תהיה מותרת באכילה. אך אני מניח שזה טירחה גדולה לביצוע.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות חרקים

אם המערוך מעץ אינו צריך טבילה. אם הוא ממתכת צריך טבילה ללא ברכה, אם הוא מפלסטיק נהוג להטבילו. וכל זה הוא אם הוא תוצרת חו''ל.

הרב יוסף יצחק זלמנוב

מורה צדק, צפת וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים

לא, יש להקפיד על בישול ישראל בביצים, מכיוון שאינן נאכלות כמות שהן.

הרב שרגא נתן דהן

דיין ומו"צ בבית שמש וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ביצים מאכלי גויים כשרות

אין בעיה.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות ביצים

כן, אפשר להטביל כלים בים.

הרב דניאל גראבסקי

דיין ומורה צדק, ירושלים וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים

לא בכל מקום ומצב המקוואות שנועדו לגברים כשרים לטבילה מדאורייתא (ובפרט במקומות ארעיים), ולכן יש לברר שאכן במקווה זו קיים אוצר מי גשמים שמחובר לבור הטבילה כדין, וקיים פיקוח שהמקווה כשירה. במקרה שאכן המקווה כשירה, מותר לטבול בו כלים ויש להיזהר בכמה דברים: 1. סכנת נפשות שמא ח"ו כלי ישבר שם. 2. בעניין הברכה אי אפשר לברך במקווה מפני הזוהמה. 3. יש לוודא שהמשאבה להחלפת המים (או ה'פילטר') לא עובדת .

הרב לוי ניימארק

הרב לוי ניימארק // לדף הרב

מקוה טבילת כלים

הדבר מותר, ואין בזה משום מתקן. והטעם מבואר בשולחן ערוך. אמנם אם יודע בודאי שלא יצטרך היום לכוס זו - אסור לשטוף.

הרב ישראל יצחק הלפרין

דיין ומו"צ בבית ההוראה כפר חב"ד וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת יין נסך

אם הוא היה בבעלות גוי, כגון שנקנה מגוי או שיוצר על ידי גוי, צריך טבילה. מטבילים אותו ולאחר מכן מניחים אותו לייבוש יומיים, ואפשר להשתמש אחר כך.

הרב מנחם כהן

רב בית כנסת חב"ד בית מנחם, באר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים