שאלות ותשובות

ש"ץ שטעה בתפלתו שבלחש, אינו חוזר ומתפלל שוב את תפלת העמידה, משום שבכך יגרום טורח לציבור, אלא יסמוך על חזרת-הש"ץ אותה יאמר מיד, וכשיסיימה יאמר בלחש "אלקי, נצור" ויפסע לאחוריו כפי שנוהג היחיד. ואם טעה בתפלתו שבלחש בשלשת הברכות הראשונות של תפלת שמונה עשרה - כל עוד ואוחז הוא עדיין בתפלתו יחזור, אך אם כבר סיים תפלתו לא יחזור, שלא להטריח את הציבור.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שליח ציבור טעות בתפילה

כל עוד ולא הסיח דעתו לגמרי מנטילת ידיו, אינו חוזר ונוטל ידיו. אך לכתחילה נזהרים שלא להפסיק שלא לצורך בין הנטילה לברכת המוציא, וכמו שאמרו חכמים "התוכף לנטילת ידיים ברכה אינו ניזוק בכל אותה סעודה".

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים לסעודה דבור

ההימנעות ממלאכת בורר ביום-טוב שונה ביישומה משבת, שכן בשבת הותר רק להוציא אוכל מתוך פסולת בידיו בסמיכות לאכילה, וביום-טוב התירו לברור מיני מאכל גם אם אינו אוכל מיד אלא בכוונתו לאכול במהלך היום וכן הקילוף ביום-טוב מותר אף באמצעות כלי. הברירה שהותרה ביום-טוב היא רק בסוגי מאכלים שהדרך לברור אותם בכמות מוגבלת וכן ההיתר הוא רק אם לא הייתה אפשרות לברור מערב יום-טוב, ולכן פסולת שנפלה למאכל מותר להוציאה ביום-טוב, וכן מותר לאכול דג או בשר כדרכו ביום-טוב ולהוציא את העצמות מן המנה. אלא שצריך למעט בטרחה ולכן כשהפסולת מרובה יש להוציא את האוכל וכשהאוכל מרובה יש להוציא את הפסולת, ואם הפסולת דקה מאוד ויש טרחה בהוצאתה יש להוציא את האוכל, וכששניהם שווים בכמותם ובטרחתם יברור כרצונו. דברים שרגילים לטחנם בכמויות מועטות מותר לטחון ביום-טוב לצורך היום, וטחינה זו מותרת אפילו באמצעות כלי המיועד לכך, ולכן מותר לגרד גבינה במגרדת בחג. אולם לא יטחן כדרך שטוחן בימות החול, אלא בשינוי מעט כגון שיטחן על גבי מפית ולא לתוך קערה. אך דברים שדרך לטחנם עבור כמה ימים ביחד כגון חריין, או מיני תבלינים אין לטחון אותם ביום-טוב באמצעות כלי, שנראה הדבר כעובדין דחול.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מלאכת בורר

מי שאינו זוכר אם נגע במקומות המכוסים שבגופו, כך שאינו יודע אם ידיו מזוהמות, נחלקו הפוסקים האם צריך ליטול את ידיו. והעיקר כהשיטה המחמירה לפיכך כשיש בהישג ידו מים, ייטול את ידיו, אך אם אין מים בסמיכות מקום, אינו צריך ליטול את ידיו. אלא שמצד "הכון לקראת אלקיך" (שצ"ל נטילה לכבוד התפלה) מקפידים ליטול ידיים קודם התפלה, גם כשאין ידוע על טינופם של הידיים, ואפילו קם מלימודו להתפלל ושמר על ידיו בכל זמן הלימוד שלא יטנפו, או שקם מסעודתו (אחר שנטל ידיו לסעודה) ייטול ידיו לתפלה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים קודם התפלה תפילה

מי שכבר התפלל תפלת שחרית, ונזכר שלא ברך ברכות התורה קודם התפלה לא ישלימם לאחר התפלה, שכן יצא ידי-חובת ברכות התורה בברכת "אהבת עולם", כיוון שתוכנה הוא מעין ברכת התורה "ותן בלבנו ללמוד וללמד", ולכן, מי שלא ברך ברכת התורה קודם התפלה, ראוי שילמד מעט תורה מיד לאחר תפלת העמידה, כדי לסמוך את הלימוד לברכה על התורה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות התורה

מי שידוע לו שנגע במקומות המכוסים שבגופו, מעיקר הדין חייב ליטול את ידיו קודם התפילה, ולא יתחיל להתפלל קודם שייטול את ידיו. ואף בתפלה עצמה יזהר לשמור על ניקיון ידיו, על כן ראוי להיזהר בעת הידוק התפילין של יד ושל ראש, שלא לגעת במקומות המטונפים, אך לגבי נגיעה בזרוע רבים נוהגים להקל שלא להקפיד על נט"י אחריה (וביחוד אם הולך בשרוול קצר) ואינם נוטלים ידיהם, וכן לאחר חיכוך השערות בעת הנחת התפילין אין מקפידים ליטול ידיים.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים קודם התפלה

אם רק אם כותב ד"ת מבלי להוציא בפיו אינו יכול לברך ברכת התורה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת התורה כתיבה

כיוון שהגלידה עשויה ממשקה שקפא, ולמעשה נוהגים שלא לברך על משקאות בתוך הסעודה, לכן יש מן הפוסקים שכתבו שגם על הגלידה שקפואה היטב אין לברך בתוך הסעודה. אלא שמדברי אדה"ז משמע שנחשבת כמאכל, שכן דבר שאין דרך לשתותו בבת אחת אלא מתעכב בפה מעט ועובר לעיסה כלשהי עד שנבלע אינו כמשקה אלא כמאכל. וכיוון שהגלידה באה רק לקינוח ולא להשביע אינה נפטרת בברכת הפת ולכן יש לברך עליה שהכל גם בתוך הסעודה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות הנהנין גלידה

על הכנת אוכל נפש ביום טוב נאמר: "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש הוא לבדו יעשה לכם". כלומר, הכנת מאכלים הותרה ביום טוב רק לצורך אותו היום בלבד, דבר שהדרך לעשותו לצורך כמה ימים אין לעשותו ביום טוב אפילו לצורך אותו היום, מסיבה זו סחיטת פירות לצורך שתייה אסורה ביום טוב, ואפילו אם מעוניינים לסחוט כמות קטנה לצורך היום בלבד אסור, כיוון שדרכה של מלאכה זו להיעשות עבור ימים רבים, אסרוה ביום טוב. הגבלה נוספת נאמרה במלאכת אוכל נפש בחג, אותה למדו מלשון הפסוק "יעשה לכם", ודייקו שכל ההיתר אמור רק כשהמאכל נועד "לכם", עבור יהודי ולא עבור הגוי. מסיבה זו אסרו חכמים להזמין את הנכרי לסעודת החג, גזירה שמא יבשל אף עבורו. כיוון שההתעסקות בהכנת המאכלים עלולה לבטל את האדם משמחת החג, לכן הגבילו חכמים והתירו להכין בחג רק את הדברים המשמעותיים לטיב המאכלים, אולם דברי מאכל שהכנתם באותו היום אינה מוסיפה לטעמם ואיכותם, כגון פירות מבושלים (קומפוט), אסור להכינם בחג. כמו כן הכנת "מכשירי אוכל נפש" (כגון כלי העבודה הנדרשים להכנת האוכל) אסורה בחג, כיוון שהכנתם בחג אינה משפיעה על טיבו של המאכל, יש להכינם מערב החג. אבל מכשירי אוכל נפש שאי אפשר היה לתקנו מחמת אונס גדול מותר לתקנו ביום טוב.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום טוב הכנת מאכלים ומשקים ביום טוב

ראוי לדקדק שאף בעת לימוד התורה יהיו ידיו נקיות, אולם חיוב נטילת הידיים הוא רק קודם התפלה, אך ללמוד התורה, אפילו כאשר נגע במקומות המכוסים אין צורך לחזר דווקא אחר מים לנטילת ידיים, אפילו במקום שמצויים מים, אלא די בניקיון כלשהו.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים למוד תורה

תפלת התשלומין נתקנה רק כהשלמה לתפלת העמידה, משום שתפלה היא בקשת רחמים, והלוואי שיתפלל האדם כל היום. אולם לגבי יתר קטעי התפלה כגון פסוקי דזמרה וברכות קריאת שמע לא תקנו תשלומין; ומי שאיחר זמן קריאת שמע, אף שהפסיד שכר מצוות קריאת שמע בזמנה, יקרא אותה שלא בזמנה בכדי שיקבל עליו עול מלכות שמיים, אך אם עברה עונתה כגון שלא קרא קריאת שמע כל יום והגיע הלילה, לא ישלימה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת שמע

נאמר: "לא יהיה כלי גבר על אשה ולא ילבש גבר שמלת אשה כי תועבת ה"א כל עשה אלה". ודרשו חכמים: "שלא ילבש איש שמלת אשה, וישב בין הנשים ואשה שמלת איש ותשב בין האנשים". מפני שהדבר עלול להביא לידי פריצות, וכן מפני שהוא מדרכי עובדי-גילולים, כחלק מפולחן העבודה-זרה. ועל-כן אסור לאיש ללבוש בגדי נשים ולהיפך, ובכלל לאו זה אסור לגבר לענוד תכשיטים ודומיהם. ולדעת הרבה פוסקים האיסור הוא לא רק כשלבוש כולו בבגדי אשה, אלא אף בבגד אחד בלבד. בכלל איסור "לא-ילבש" אסרו חכמים על האיש להסיר את שערותיו הלבנות לשוות לעצמו מראה צעיר, שכן הוא בכלל נויי נשים, ויש שכתבו שכמו-כן אסור לאיש לצבוע שערותיו, והיו שנטו להקל בזה בעת צורך-גדול. ודנו הפוסקים אודות טיפולים פלסטיים לגבר, האם מותרים, ונטו להקל בהסרת מומים וכתמים שונים להחזיר את מראה האדם למצבו הרגיל. ויש שהתירו אפילו במומים שהיו עמו מעת לידתו, כיוון שהסרתם מחזירה אותו למראה שאר בני האדם והדבר לא כרוך בקישוט, אולם כשמראהו הוא מראה רגיל אלא שמעוניין בניתוח פלסטי לשם נוי, הדבר אסור משום "לא-ילבש" וכיון שרבו הספקות בזה אין לעשות דבר מבלי להיוועץ תחילה עם מורה-הוראה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לא ילבש ניתוחים פלסטיים

נפסק להלכה ש"אסור לאיש להסתכל במראה, משום לא ילבש", וכתב הרמ"א שבעת הצורך, כגון משום רפואה או שמספר את עצמו, מותר להביט בראי. ולגבי הבטה בראי לצורך כוון התפילין, מסופר שאדמוה"ז הביט בהשתקפות שעל מכסה הטבק לשם כך. והרבי מביא אפשרות אחרת, שיבקש מחברו העומד לידו, שיראה אם מונחים במקומם. ויש שכתבו שכל איסור ההבטה במראה לגברים הוא רק במקום שאין דרכם של גברים להביט במראה, אך אם רגילים הגברים בכך מותר.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לא ילבש

למעשה ראוי להחמיר בזה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לא ילבש פורים תחפושות

מפאת חשיבותו של היין מברכים עליו אף בתוך הסעודה, אלא שבשבתות וימים טובים אין מברכים על היין בסעודה - כיוון שהקידוש הוא מצרכי הסעודה ונפטר בברכת "הגפן" שבקידוש, ואף השומעים את הקידוש שטעמו מהיין נפטרו בברכה זו. אולם ברכת "הגפן" בהבדלה אינה פוטרת את שתייתו בסעודה שלאחריה, אלא אם-כן חשב בעת-הברכה לשתותו בסעודה. ולגבי משקאות חריפים המוגשים בתוך-הסעודה לאמירת "לחיים" וכדומה הדעה הרווחת למעשה שאין מברכים עליהם כלל בתוך הסעודה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות הנהנין לחיים משקאות המוגשים בסעודה

מעבר למצוות האכילה בערב יום הכיפורים ישנם כמה וכמה דינים ומנהגים ליום זה. קודם תפלת המנחה נוהגים ללקות באמצעות רצועה של עגל, ונהוג שהנלקה מוטה כשאחוריו לדרום ופניו לצפון, ובכל הלקאה אומרים המלקה והנלקה תיבת אחת מן הפסוק "והוא רחום" ג' פעמים, סה"כ 39 מלקות. נהוג שבערב יום הכיפורים טובלים שלוש פעמים: בבוקר, וכן לאחר המלקות קודם תפלת המנחה, ונהוג לטבול אף לאחר הסעודה המפסקת בכדי להיכנס ליום הקדוש בטהרה. ממצוות יום הכיפורים היא מצוות הווידוי תוך הכנעה ובהכאה על החזה, מצוות הווידוי במקורה היא בכניסת היום הקדוש. אלא שכיוון שחששו חכמים שמא יארע לאדם דבר קלקלה בסעודה שלפני הצום, ולא יוכל אח"כ להתוודות בערבית, לפיכך תקנו שיתוודה כל אדם בתפילת מנחה שלפני הסעודה. ואע"פ שהתוודה במנחה צריך לחזור ולהתוודות עם חשיכה שהוא עיקר זמן ווידוי מן הדין. וכיוון שיום-הכיפורים מכפר רק על עוונות שהן "לפני ה'", בין אדם למקום, לכן בעבור עוונות שבין אדם לחברו יש לפייס את חברו תחילה. נשים נוהגות לקבל את קדושת היום בהדלקת הנרות, ומברכות "שהחיינו" על יום-הכיפורים ולכן לא יברכו בבית הכנסת "שהחיינו". וכיוון שקבלו על עצמן קדושת היום, אסורות הן במלאכה ובכל שאר איסורי יום-הכיפורים. מעבר לכך נהוג שכל איש נשוי מדליק נר בבית הכנסת הנקרא "נר החיים"; ובנוסף לכך מדליקים נר לנשמות שאף הם נידונים ביוה"כ. לפני כניסת יום-הכיפורים קודם ההליכה לבית-הכנסת, נהוג שהאב מברך את בניו ובנותיו ב"ברכת הבנים".

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב יום כיפור

נחלקו הפוסקים האם ברכת התורה דינה כברכת המצוות שאין להפסיק בינה ובין קיום המצווה, ולמעשה נהוג שלאחר הברכה מיד אומרים את פסוקי ברכת כהנים ומשנת "אלו דברים שאין להם שיעור", אולם ברכה זו בתקפה על כל היום כשם שברכות השחר נאמרות פעם אחת ביום, על אף שהסיח דעתו מאמירת הברכה. ואף אם ישן באמצע היום נהוג שלא לברך ברכת התורה קודם הלימוד לאחר שהתעורר. אך שינת הלילה נחשבת כשינת קבע כאשר זוהי שינתו העיקרית, והמתעורר ממנה החל מחצות הלילה עליו לברך ברכת התורה קודם הלמוד. ואם היה ער כל הלילה ללא הפסקה מברך ברכת התורה רק לאחר עלות-השחר, אך אם היה עסוק בלמוד אינו חייב להפסיק למודו, ורק כאשר הפסיק יברך לפני ששב ללמוד.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת התורה

לאחר בדיקת חמץ מבטלים את החמץ שלא נמצא בבדיקה ואומרים "כל חמירא" הראשון (המופיע בסידור לאחר הבדיקה). וביום שישי לאחר שריפת החמץ אומרים רק את ה'יהי רצון' המופיע בסידור, אך אין אומרים 'כל חמירא'. את נוסח זה (כל חמירא שלאחר הביעור) אומרים בשבת קודש י"ד בניסן קודם "סוף זמן ביעור חמץ" (המופיע בלוחות), לאחר ניקוי וכילוי החמץ ורחיצת הפה.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב פסח שחל בשבת ביטול חמץ ערב פסח

מן הדין זמנה של תפלת ערבית נמשך כל הלילה (עד עלות השחר), שכן תפלת ערבית נתקנה כנגד אברי העולות בבית המקדש שניתן היה להקריבם על גבי המזבח במשך כל הלילה. ולכתחילה יש להתפלל ערבית מיד אחר צאת הכוכבים, וביחוד הקפידו חכמים שלא לאחר את קריאת שמע של ערבית לאחר חצות הלילה, מפני שחששו שמא ישכח אדם לאומרה. ומכל מקום אם עבר ולא קרא עד חצות הלילה, יקראנה עם ברכותיה עד עלות השחר, ובדיעבד אם נאנס יכול לקוראה עד 'הנץ החמה', ללא ברכת 'השכיבנו', אבל תפילת ערבית לא יתפלל אחר עלות השחר.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

זמן תפלת ערבית צאת הכוכבים עלות השחר נץ החמה

אמרו חכמים: "אסור לו לאדם לעשות חפציו קודם שיתפלל", וזאת בכדי שלא יפנה לבו לשום דבר עד שיתפלל. ולעשות דברים הקלים ממש קודם התפלה, כגון הפעלת מכונת-כביסה, וכן לפנות אשפה מהבית, כיון שאינם דברים שרגילים להימשך בהם מותרים; וחפצי מצווה כגון קניית צרכי שבת בערב-שבת מותר קודם התפילה, אם יתכן שלא יהיה מה שרוצה לקנות לאחר התפילה, ובלבד שלא יפסיד קריאת-שמע בזמנה וכן שלא ימנע מתפלה בציבור.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הסרת מטרד בתפלה הכנה לתפלה

לפני תפלת ערבית אסור לאכול פת או מזונות יותר משיעור "כביצה" (54 גרם). אולם שאר מאכלים שאינם ממיני דגן כמו פירות וכן כל המשקאות שברכתם האחרונה היא "בורא-נפשות", מותרים קודם תפלת ערבית. אם התחיל לאכול בתוך חצי השעה שקודם צאת הכוכבים, צריך להפסיק לאכול ולהתפלל ערבית בזמנה. אך אם התחיל בהיתר לפני החצי-שעה שקודם צאת הכוכבים, מעיקר הדין אינו חייב להפסיק, כאשר ציבור מסובים באירוע ועדיין לא התפללו ערבית, יכולים להמשיך בסעודתם, וכן בעת הצורך רשאי אף היחיד שלא התפלל למנות אדם אמין שיזכירהו להתפלל ערבית, או שיעשה לו תזכורות אחרות.

הרב ליאור רוזנבוים

דיין ומורה-צדק בבאר שבע וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה ערבית