שאלות ותשובות

הענין הוא שהחתן לא יהיה לבד אלא בנוכחות עוד יהודים. אין צורך לייחד אדם שידע שהוא 'שומר'.

על מנת להראות שאינה מקפידה במה מקדש אותה, ובמילא מדובר בפשטות בכיסוי עבה שלא מאפשר לראות כלל את הטבעת.

בני דודים הם קירבה של שני בשני, ואין שום היתר לקחתם כעדים.

בנישואים שניים עושים את החופה בתוך האולם, אם לאחד מבני הזוג אלו נישואים ראשונים עושים כרגיל תחת כיפת השמים.

על פי הלכה לא חייבים לזרוק שום דבר.

חרם דרבינו גרשום

מן הדין אין בכך איסור, אך המנהג הוא שהילדים לא משתתפים בחתונת הוריהם.

ראוי להימנע מהשתתפות בטקס כזה, וכדאי לשלוח מתנה משמעותית לזוג במקום להגיע.

כן. באם זה הזמן המוקדם ביותר שאפשר לעשות.

אפשר גם באשראי. כיון שקונה את הטבעת במשיכה, ונשאר רק התחייבות כספית.

בתור אח הכלה אתה יכול להשתתף בחתונה, אבל לא לאכול עם כולם אלא לקחת את המנה מחוץ לאולם ולאכול לבד.

מותר להם לשוחח ולהיות בקשר עד יום חמישי לפני השקיעה.

יש בזה בעיה מצד חלוקה על פי רשימת מוזמנים, ועוד.

בכל אבילות מותר לאחר סיום ה'שלושים', למעט באבל על אביו או אמו שצריך לחכות עד סוף י"ב חודש.

מופיע בפוסקים שסידור הקידושין שייך לרב המקומי, וכאשר מביאים רב אחר יש בזה עבירה חמורה של השגת גבול.

זה לא חובה, אבל ראוי לתת, במיוחד אם הם נתנו בשמחות שלכם.

מנהג חב״ד לקדש בטבעת של זהב.

אין בעיה.

אפשר לתת זאת לחתן במתנה גמורה לפני הקידושין, ושהחתן יעשה בזה קנין ע"י הגבהה כדין.

כן בצניעות ובטוב טעם.

אכן יש עניין, וכפי שכותב כ"ק אד"ש :"זמן החתונה ומיקומה - כפי שיתדברו שני הצדדים. ופשוט שמה טוב שתהי' בכפר חב"ד, אשר שם ציווה ה' את הברכה".

הלשון בספר המנהגים הוא ''שלא יהיה חרות בה (גם לא בפנים) שום דבר'', על פי זה גם לא חותמת של 14k.

לא מתחתנים בחול המועד, "לפי שאין מערבים שמחה בשמחה".

כן, כפי שעשו אצל הרבי. או במוסד אחר של חינוך חסידי.

זה בעייתי מאוד. תבואו לחופה ותלכו, אם זה בלתי אפשרי תפנו לרב שמכיר אתכם.

אם החתן לא היה נשוי קודם ואלו הנישואין הראשונים שלו, מברכים שבע ברכות כל שבעה.

יש כלל בהלכה ש'סרסור' [=שדכנית] שקירבה את הצדדים לגמור את השידוך, נותנים לה שליש מהתשלום על ההצעה שהיא הציעה, אף שבפועל שדכנית אחרת גמרה את השידוך, ושני שליש נותנים לשדכנית שגמרה בפועל את השידוך, ואין זה משנה אם השדכנית הראשונה לא גמרה את השידוך מסיבה טכנית, או שההורים לא היו מעוניינים מסיבה מסויימת שהיא תגמור את השידוך. כל האמור הוא במקרה שהשדכנית הראשונה קירבה את השידוך ובלעדיה לא היו ההורים חושבים על הצעה זו; אולם אם ההורים מסיבה כלשהי כלל לא התייחסו ברצינות להצעתה של השדכנית הראשונה, וכשהשדכנית השנייה הציעה את אותו השידוך (עליו חשבה בעצמה) הצעתה שכנעה את ההורים או את החתן והכלה, במקרה זה לא מגיע כלום לשדכנית הראשונה. יש לציין, שנתינת שמות להורים, לא נקראת שהתחילו בשידוך - כשמדובר בשמות הידועים לכולם וגלויים לכולם.

כאשר זה נישואים שניים לשניהם, מברכים שבע ברכות רק ביום של החתונה.

תוכל להגיע לחופה בלבד. להגיד מזל טוב ולצאת. לא לאכול או לשמוע מוסיקה.

החתן.

אסור ליהודי לאכול בחתונה של גויים אפילו מאכלים כשרים למהדרין ואפילו עם משגיח צמוד - כנפסק בשולחן ערוך. וגם השהייה שם בחתונה ללא אכילה בטח כרוכה בבעיות חמורות של צניעות, שמיעת מוזיקה אסורה, ריקודים מעורבים וכדומה, ולכן אין לשהות שם כלל אלא לבוא לאחל מזל טוב ולצאת מיד.

צריכים להפריש כמו בכל הכנסה.

גם לבני עדות אשכנז מותר להשתתף בחתונה וכן בריקודים שבה.

אסור.

מותר להתחתן בל"ג בעומר, אך יש לערוך את החופה ביום עצמו, ולא בלילה לפניו.

כתבו הפוסקים שזה אפשרי רק כשהמצב דחוק ביותר ורק להוצאות נישואין הכרחיות ולא למותרות.

כן. אבל לכתחילה ראוי שיאכל בסעודה.

נהוג שהחתן או חמיו מוסיפים שם.

יכולה.

מתענים לפני ראש חודש (מלבד בראש חודש ניסן שכן מתענים בו), ו'על חטא' - אומרים ביום החתונה במנחה ולא ביום התענית. ועל אף שבראש חודש אין מתענים, ממעטים באכילה ושתיה.

אין בעיה כלל. רק בשעת החופה לא לובשת אותם כלל.

בחודש ניסן מתענים.

כן, לאחר סיום השלושים אין שום בעיה להתחתן.

לא עושים שבע ברכות שבוע ימים. (מכיון שגרו יחד, אין שבעת ימי שמחה).

מתנהג בחתונת בנו כרגיל לחלוטין.

כאשר החתן בעצמו הוא האבל - מותר לו ללבוש בגדים חדשים ללא חשש. אם הכוונה להורי החתן או הכלה - אם אין להם בגדים ראויים לחתונה יקנו בגד חדש ויתנו לאחר ללבוש את הבגד כמה ימים לפני שהם לובשים אותו.

מתפללת מנחה כרגיל עם אמירת על חטא כמו בערב יום הכיפורים.

נחשבת סעודת מצווה, יש עניין ליטול ידיים, ולפחות לאכול דברים אחרים.

בשנים הראשונות הורה כ"ק אדמו"ר מה"מ להחמיר גם לגבי נישואין בשלשת ימי ההגבלה, אך בשנים האחרונות הנהיג להתיר חתונות גם בימים אלו.

אם יש איזו מחוייבות נימוסית חברתית לתת מתנה, אזי אי אפשר לפרוע ''חובותיו'' בדמי מעשר. אבל אם הנתינה היא כסיוע לנזקקים (או להורים או לזוג הצעיר), אפשר מדמי מעשר.