שאלות ותשובות

מבחנים של תורה שיש להבין את תירוצם יש להימנע מכך. ולא דומה למי שהתיר העתקת ספרים, אפשר לנוח ולקום אחרי חצות או מוקדם בבוקר או שיקבלו את המבחנים אחרי החופשה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה חינוך ליל ניטל

מכיון שבוודאי יש פי שישים בסיר עם המרק הפרווה כנגד זה, לכן המרק נשאר פרווה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

שש שעות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אסור לעשות זאת, כיון שגמ״ח של צדקה לא יכול לעשות ריבית דאורייתא, רק ריבית דרבנן.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ריבית

אסור, הציפור הינה מוקצה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה

לא, דוחים את התספורת לאחר תשעה באב. אך כמובן את שאר ענייני החינוך לא דוחים ומתחילים מיד בהגיעו לגיל שלוש.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בין המצרים תספורת

בקביעות של השנה שראש השנה בחמישי שישי הצום נדחה ולכן כיון שאת שנה אחרי לידה, גם אם את לא מניקה בפועל אין צורך לצום.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תענית ציבור יולדת

נאמר במשנה שקטן היודע לנענע חייב בלולב, היינו שאביו חייב לחנכו במצות לולב. ובגמ' אמר ר' זירא שלא להקנות לולבו לתינוק ביו"ט הראשון משום שהוא יודע לקנות, ואינו יודע להקנות. ולכן ביום א' דחגה"ס, גדול אינו יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם. אך ביום ב' יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים לאחר שנתנו לקטן מכיוון שהחיוב הוא מדרבנן, והרי מדרבנן הקטן יכול להקנות לגדול, ואפשר לצאת ידי חיוב דרבנן על ידי קנין דרבנן. ודנו הפוסקים האם קטן יכול לברך על ד' מינים (מצד דין חינוך) כאשר הם אינם שלו, ואמנם יש המקילים בזה, אבל לדעת רוב הפוסקים אינו יוצא אף ביום השני, וכך נוהגים למעשה. אך הקטן יכול להקנות לקטן אחר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ד' מינים קטן חינוך לכם

אפשר, את תפילת שמו"ע כדאי להתפלל בעמידה במקום שאפשר להתרכז, במקרה שאי אפשר גם לא בזמן אחר ואת מוכרחת לעשות זאת בדרך, אפשר גם תוך כדי ההליכה. שחרית לנשים מעיקר הדין הוא כדלקמן: ברכות השחר, קרבן תמיד, קריאת שמע עם ברכת גאל ישראל, תפילת שמו"ע, עלינו לשבח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה נשים

אפשר להדליק בברכה למרות שיהיו הרבה הדלקות זה ליד זה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה המנורה והנרות מקום ההדלקה

מותר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בשר וחלב כשרות

צריך ולכן עדיף להדליק במקום השינה, אבל אם תחזור לבית רק אחרי חצות הלילה ותהיה לבד בבית תדליק במקום שאתה מתארח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה הדלקת נרות

במקרה זה אין בעיה של כלאיים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כלאים

דם האדם אסור משום מראית העין ואינו אוסר את התערובת ולכן אפשר לאכול ללא חשש.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות דם

על קינמון מברכים "בורא מיני בשמים", הן במוצאי שבת והן בימי חול.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכת הריח

כשר למהדרין.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות סכך הסוכה

ניתן להניחו במקום שאין דריסת אדם (בשביל שלא יבוא למצב בזיון), ולאידך יהיה למאכל לציפורים או להשאירו מחוץ למקרר עד שלא יהיה ראוי לאוכלו כלל ואז לזורקו בפח. (יש מקילין להניחו בשקית ולהניחו בפח לפני זה אבל עדיף לעשות כפי שכתבתי)

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ביזוי אוכלים

אין צורך בגניזה לתשמישי מצוה אבל המחמיר לא לזורקם לאשפה תבא עליו ברכה, ומומלץ אז להניחם בצידי הדרכים או ביער. אבל במציאות של ימינו הדבר קשה, ולכן יניחם בשקית סגורה לפני זריקתם במקומות אשפה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סכך הסוכה גניזה

אם התפללת מעריב או אמרת 'ברוך המבדיל בין קודש לחול' מותר בכל המלאכות בלי יוצא מן הכלל. בעלי נפש מחמירים מעשיית מלאכות עד סדר קדושה של הציבור - ב"ואתה קדוש" שאומרים אחר תפילת שמונה עשרה של מעריב.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוצאי שבת הבדלה עשיית מלאכה

מנהגנו הוא לתת דווקא שלוש מטבעות של חצי ש"ח, או של המטבע הרגיל באותה מדינה (יש שנותנים חצי דולר של כסף וקונים את המטבע מהגבאים וכו'). אלו הנותנים לפי הערך של מחצית השקל הוא 9.6 גרם כסף טהור - רבני זמננו (בעיקר מעדות המזרח) הנוהגים במנהג זה כתבו שהוא השנה כ22 ש"ח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מחצית השקל

המזלג בסדר ואינו זקוק להכשרה, כי כשלא ידוע מה נעשה בכלי לא חוששים שנעשה טרף.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

אסור.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בית כנסת

כיוון שישנו ספק האם הוחזר מלוא הסכום מותר לתת את הנותר ואין בעיה בכך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ריבית מלווה ולווה

כשמעלים לתורה בן מאומץ עדיף להעלותו בשם אביו הביולוגי, וכן במי שברך בשם האם הביולוגית, (עיין מנחת יצחק ח״א ס׳ קלו ובח״ב ס׳ קטו). והוא פשוט כי הוא האמת. אמנם, במקרה ולא גילו לילד מי הוריו הביולוגיים, או מפני הבושה שלו, אפשר להעלותו בשם אביו המגדלו, כפי שהביא הרב ש"ז אויערבך ז״ל בספרו הליכות שלמה, וזאת בהתבסס על דברי המהר״ם מרוטנבורג והרמ״א בדיני צוואה, וכן ע״פ החת״ם סופר באבן העזר שהכשיר בדיעבד אפילו גט בשם אביו המאמצו. ולהעיר מהפלא יועץ הידוע, שמי שאין לו אפשרות להביא ילדים, יאמץ ילדים, ויחשב כאלו קיים פו״ר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה שונות

כן, כיון שהלוואה היא מצוה בכל אופן, בין אם מלווים לעניים ובין אם מלווים לעשירים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מלווה ולווה שימוש בכספי מעשר

מותר להביא פרחים בשבת במתנה בתנאי שמעביר בעלות רק אחרי שבת, ונכון להניחם כבר מערב שבת באגרטל עם מים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מתנה

כי הרמ״א חולק על העיקרון לחזור כמה פעמים על אותה קריאה כמו שחלק בסימן תרס"ג, אלא ששתק בארץ ישראל כי למה להיכנס לדיון מיותר היות וגר בפולין, כמו שהרמ״א לא מעיר בנוגע להרבה דינים בתרומות ומעשרות. וכן הבין הביכורי יעקב והצ״צ שהרמ״א היה חולק הן בחנוכה והן בסוכות. וזה שאשכנזים בארץ לא עושים כך הוא בגלל שתלמידי הגר״א הגיעו ראשונים מבין האשכנזים לארץ הקדש והגר״א חלק על הרמ״א. ולהעיר שהצ״צ הוכיח נגד שיטת הגר״א, והרבי גילה בשיחה בתשמ״ט מעלת מנהג חו״ל גם בארץ הקדש, וכן העיר בחנוכה בשנת תשכ״א, ולפחות לגבי חנוכה התקבל בכל מקום והוא בדיוק אותו דיון של סוכות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות חול המועד קריאת התורה

המגן אברהם בס׳ עא הביא את דברי רב הונא (תענית כ) שמאכל הראוי לאדם לא יביא לבהמה ולכן אם נשאר אוכל ממש, אזי במידת האפשר יש לשמור ולהשתמש בהם בימים הקרובים וכו׳ אבל שאריות מועטות או מלוכלכות אפשר להביא לבהמות חיות או ציפורים ללא חשש, והמקיל לתת להם גם מאכלים טובים הראויים לאדם יש לו על מי לסמוך (כי הא״ר הסתפק אם הלכה כרב הונא והמחצית השקל היקל בזה אם זה מה שיש לו לתת להם, ועיין מ״ב שם ס״ק יא שהביא שהמנהג להקל לתת פת לציפורים)

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בל תשחית

אף שמעיקר הדין אין איסור, אך ראוי להחמיר שישתו בכלים אחרים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

הכף צריכה הגעלה בכלי שני, והכוס לא צריכה שום הכשרה. \r בנוגע לכף - גם המחבר והרמ״א בסי' קה ס"ב מסכימים שלכתחילה כלי שני אוסר, והיות ויש אפשרות להכשיר את הכף, זה נחשב לכתחילה ויש להכשירה (רע״א בפירוש השו״ע בסעיף ב). וק״ו לשיטת הרש״ל והט״ז שמחמירים בכלי שני שלא במקום הפסד מרובה. בנוגע לכוס - גם אם הכף בת יומא אין צורך להכשיר, כי גם לשיטת הט״ז כלי שני אין בכוחו להפליט ולהבליע כאחד.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

התבשיל מותר באכילה, והסיר צריך הגעלה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

מטעם זה נהגו ליחד כיריים אחד שיהיה מיועד רק לחלבי. בדיעבד, על פי רוב, השאריות שגלשו נשרפות, ומה שנותר בלוע אינו אוסר את הסירים, כי אין כלי אוסר כלי בלא רוטב בניהם. ועוד, הטעם אינו בן יומו. ועוד, מתלבן באש ונכשר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

מותר באכילה, ואפילו אם לא היה נראה שיתרכך במהלך השבת.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה

אף שלכאורה ע"י שיניחו לו תפילין מצילים אותו מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין" הנקרא "חוטא ישראל בגופו", הרי ידוע שמבקרה שישנו ספק איך להכריע במעשה אשר מצד אחד יש בו חיוב ומצדו השני ישנו איסור, הכלל הוא "שב ואל תעשה עדיף", ובפרט לאור דברי הזוהר, והקפדת רבותינו נשיאינו, וביחוד לאור דעתו הנחרצת של הרבי בנושא זה עולה כי לא יועילו ליהודי ע"י שיניחו לו תפילין בחול המועד וחלילה יכולים אף לגרום לו את ההיפך מכך. לאור האמור, עולה כי אין להניח לו תפילין בחול המועד, ולקוות שיזכהו השי"ת להניח תפילין אחר המועד, וחזקה על השלוחים לעשות שליחותם בכל מקום ומקום.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הנחת תפילין חול המועד קרקפתא מבצע תפילין

כדאי לברר היטב האם מבחינה רפואית זה הפתרון היחיד, או שתהיה אפשרות לחטא, ואפילו לגנוז אח"כ בתוך שקית איטום וכד', שכן הרפואה והפיתוחים בתחום מתקדמים היום ב"ה מעבר למה שהיה בעבר, ולעיתים מדובר בשאלה של נכונות וטירחה. אמנם אם באמת אין אפשרות אחרת הרי שזו שאלה שהרבה דיו נשפך עליה מהסוגיא של שבת ״כורך עליו גמי וטובל״ (גמ' שבת דף קכ), וגדולי עולם הסתפקו בשאלה זו וכן בספרי שו״ת של בני זמננו, כמנחת יצחק והרב משה פיינשטיין וחלקת יעקב, ולפניהם נשלח שאלה זו לדובב משרים. ועל כן בנושא זה כמה פוסקים חשובים נקטו שאין להביא תפילין לחולה זה כי יגרם למחיקת הרבה הזכרות שם ה׳. ובפרט שהם עסקו בחו״ל (מדין גרמא ע״פ הנודע ביהודה), וק״ו בארץ ישראל, האם ח״ו יהודי יכול לשרוף רח״ל את התפילין. ועל כן שב ואל תעשה עדיף.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין חולה

אם לא תוציא את התפילין משטח הישיבה, ותקפל אותם כמו שהיו מקופלים - מותר. (יש שחששו שהדין בימינו השתנה, אבל בטח בישיבה אין חשש הקפדה, וחסידים משפחה אחת).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

השאלה תפילין

אם זה מקום שהמזוזה לא תשמר בחוץ מותר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בית הכיסא מזוזה

אין שום חשש, ומכמה טעמים: א. לא מחזיקנן ריעותא. (כנפסק ברמ״א ביו״ד סי' צה). ב. ראיית עכו״ם נזהרים בה לכתחילה, אבל הרבה פוסקים מקילין בדיעבד, וכאן אין כלל ידיעה ברורה שעברו וראו. ג. בקבוקי יין סגורים (שלא נפתחו מעולם) הם חותם בתוך חותם, ולכן אין חשש נגיעה והחלפה (שו"ע יו״ד בסי' קל באריכות). ד. הרי מדובר בחצר של ישראל, ובטח מסתובבים גם יהודים מידי פעם ולכן אין חשש (עיין בשו"ע יו"ד סי' קל בסופו).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות

היות ואין עוד מזונות, וממילא זה ספק שלא יכול להתברר, לא מברך 'על המחיה'.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכה אחרונה ברכה מעין ג'

אם אפשרי להשיג מים במרחק של מיל (נסיעה של 24 דקות) מהמקום בו אתם נמצאים, או באם אתם בדרך ובעוד 4 מיל בכיוון הנסיעה תשיגו מים – יש להמתין. באם לא ניתן להשיג מים באחד מאופנים אלו, יש היתר לאכול את הלחם ללא מגע ישיר בלחם, באמצעות כפפות וכדו'. אך כיום נדיר שאין אפשרות להשיג מים בסביבה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים שונות

על אכילת פחות מכזית לא צריך לברך, ואין חיוב לחייב את עצמו. אבל תמיד חשוב לזכור שכדי לברך "על נטילת ידיים" צריך לדעת מראש שמתכננים לאכול כביצה לחם, כשאכילת כל כזית היא בכדי אכילת פרס.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכת המזון סעודה

אין איסור לסחור בבעלי חיים טמאים שאינם מיועדים בעולם לאכילה כחמורים כלבים וכדומה, וכמבואר שאין לגדל כלב רע המזיק בגופו או כלב נובח (בשגרה) שיכול להפחיד אלא אם כן נמצא בספר (=בגבול) או מקומות סכנה, ואף בכל מקום אם הוא תפוס בשלשלאות, אך כלבים רגועים (כלבי מחמד) מותר לגדלם גם כשאינם קשורים, ולכן מובן שאין איסור למכור כלבים כי בדרך כלל המגדלים עומדים בתנאים הנ״ל. כמובן שלשיטת הרבי אין להחזיק בדרך כלל חיות טמאות בבית ונזהרים אפילו מצעצועים או בגדים עם דמות חיה טמאה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שונות

מותר, אין בעיה של פירוק גם אם החלקים נחשבים קצת הדוקים זה בזה ('רפוי' ו'אינו רפוי' כלשון הפוסקים), אך כמובן שההיתר הוא רק באם זה לצורך השבת שיהיה יותר נוח, כיון שאסור להכין משבת לחול.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מלאכת סותר

כן, בתחילת ברכת הקידוש (לאחר ברכת הגפן) אבל נהוג להסתכל גם בתחילת ויכולו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

אם זה לא במסיבה של גויים יש פוסקים שמתירים, בכל זאת כמה פוסקים מחמירים שתיית יין עם גוי ולכן עדיף להימנע.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי גויים יין נסך

לא פשוט שיש חיוב גם לנשים, כי הפוסקים האריכו איך להשלים מאה ברכות בשבת ולא הזכירו זאת לנשים שחסר להם להם ברכות ששייכות רק אצל גברים (כמו תפילין, ערבית), ועל כן הסיקו הרבה מפוסקי זמנינו שאין חיוב לנשים (שבט הלוי ועוד). אמנם יש עניין שגם נשים יעשו זאת, וכן אמר הרבי.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות נשים

זהו נושא ארוך וחמור ודורש תשובה ארוכה, אבל אין כעת הפנאי תחת ידי, לכן אכתוב בזה רק ראשי פרקים. גילוח זקן בתער איסורו מדאורייתא כנפסק בשו"ע יורה דעה סי' קפא. שלא בתער, כגון תלישה ביד, אין בזה איסור, אבל האריז״ל מאוד הקפיד שלא יגעו כלל בזקן, מלבד השפם כאשר מפריע לאכילה. במספריים יש מקילין בפרט כשלא בסמוך לעור. אבל מפורסמים דברי שו״ת הצ״צ ביורה דעה סי' צג שאיסור חמור גם במספרים משום "לא ילבש". כמו"כ נכתב ספר של מאות דפים על מנת להבהיר את גודל איסור נגיעה בזקן מש״ס, פוסקים, דברי הזהר והמקובלים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גידול זקן

יש להחמיר להחשיב דבש כמאכל לענין כמות האיסור ביום כיפור, אבל לצרפו לשתיה אחרת כדאי להחשיבו כשתיה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

יום כיפור חולה

כדאי להוציא את התווית קודם השבת. אם לא הוציאו והם מפריעים ללובש, אפשר להוציאם. ולא יעשה זאת בפני עם הארץ.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מלאכת קורע

גם כלי שהיה שייך ליהודי בעבר, כאשר היהודי קונה אותו כעת מגוי - צריך טבילה, ואין זה משנה האם היצרן הוא יהודי או גוי, אלא כלי שהיה בבעלות גוי חייב בטבילה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות טבילת כלים