הרב ברוך בועז יורקוביץ'

בשאלה זו כבר דנו פוסקי זמננו. בשו''ת שבט הלוי כותב שלכתחילה שומר נפשו ירחק מזה, אבל כשאין ברירה יכול לבקש מגוי שיפתח לו, כי זה הוי שבות דשבות במקום מצוה. גם אם הדלת נפתחת עם כרטיס אלקטרוני, מתירים להגיד לגוי שיפתח.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת חשמל בשבת אמירה לגוי

במקום פיקוח-נפש, גם אם אינו יודע ללכת לבדו מותר להוציאו לרשות הרבים גמורה ככל פיקוח-נפש שדוחה את השבת. אך יש לשים לב, שלא יחזיק הילד בידו או בכיסו דבר שאין לו כל צורך בו לרפואתו. אך אם הילד פצוע או מבוהל, מותר לתת לילד להחזיק צעצוע בידו להרגעתו. כאשר הילד אינו במצב של פיקוח-נפש אבל צריך להביאו אל הרופא, אם הוא יודע ללכת אלא שקשה עליו ההליכה, מותר לשאת אותו גם ברשות הרבים גמורה, ואילו בכרמלית אפשר להקל ולשאת גם תינוק שאינו יודע ללכת לבדו.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פקוח נפש שבת רופא הוצאה

נהוג שנשים אינן מביטות בציפורניים כשמניפים את האצבעות כלפי נר ההבדלה, כי סיבת ההבטה בציפורניים היא מפני שאדם הראשון קודם חטא עץ הדעת היה לבושו כולו ציפורן, וכשחטא נפשט ונשארו רק הציפורניים, ולכן נשים לא נוהגות להביט בציפורניים מפני שחווה גרמה לחטא.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הבדלה נשים שונות

יש דעות שאין ללכת לבית עלמין בחנוכה, אלא רק לפני חנוכה או אחרי חנוכה. לעומת זאת ישנם פוסקים רבים שמתירים. לענין הקמת מצבה בחנוכה, לכולי עלמא אוסרים בגלל שאז מספידים את הנפטר ודבר זה אסור בחנוכה.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה אבילות שבעה בית קברות

חולה המאושפז בבית הרפואה חייב לבדוק (בעצמו, ואם מתקשה ימנה שליח שיבדוק שליח שיבדוק) את החמץ במגירות שליד מיטתו ועל גבי מטתו ומתחתיה, בכיסי בגדיו ובמזוודות שלו, ובשאר מקומות השייכים לו שעלול להיות שם חמץ, אך לא יברך על בדיקה זו. ואם יש לו חדר פרטי בבית הרפואה, וכן אשה בבית החלמה או כמה יולדות השוהות בחדר אחד, חייבים לבדוק בכל החדר, ללא ברכה. הבדיקה צריכה להיות גם היא לאור הנר, ואם אין אפשרות להדליק שם נר, יכול לבדוק לאור החשמל, ויבדקו מול האור, ומתחת המיטה יבדוק לאור פנס. ואם ניקו את מגירותיו היטב או שניקה את הכיסים, די בכך. לגבי החמץ שבביתו - ימנה שליח (אף באמצעות שיחת טלפון) שיבדוק ויבער בו החמץ (במקומות שאינם נכללים במכירת החמץ).

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פסח בדיקת חמץ חולה

יש הנוהגים אמנם שכשהבעל הולך לעשות התרת נדרים לעצמו בערב ראש השנה, אשתו מבקשת ממנו שיהיה שליח בשבילה ויתיר גם את נדריה, והבעל מוסיף בנוסח התרת הנדרים, שהוא גם מבקש להתיר נדרי אשתו. אולם בחב"ד לא נוהגים כך, והתרת נדרי האשה והבנות מתבצעת ביום הכיפורים בתפילת כל נדרי, ולכן בתפילה זאת נשים חייבות להימצא בבית הכנסת כי "בית הדין" -אלו שעומדים ליד החזן עם ספרי התורה- מתירים את הנדרים, ואם האישה אומרת את נוסח זה ביחידות, אין זה מועיל להתרת נדרים.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערב ראש השנה התרת נדרים נשים

הפוסקים מדמים את זה למקרה שנפל טליתו של אדם על הרצפה, באמצע שהוא לבוש בו - שחייב לברך ברכה בשנית, כיוון שהיה היסח הדעת. ולכן גם במזוזה שנפלה חייב לברך עוד פעם.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מזוזה ברכת המזוזה

לא נותנים אותה לכהן בגלל שכולנו טמאים היום, ולכן שורפים אותה. אך יש לשים לב, בגלל שהחלה יש בה קדושה ואסור להנות ממנה, צריכים להזהר לשרוף אותה בצורה שלא תאסור לנו את התנור, שלא יכנס הבלוע של החלה בתוך דופני התנור שאז תאסור את התנור, לכן נוהגים לשים את החלה בשני כיסויים של נייר כסף, ואפשר גם לשרוף אותה על הכיריים בצורה כזו. ואם אין אפשרות לשרוף אותה, יש לעטוף תחילה בשני כיסויים דרך כבוד ואחר כך לזרוק לאשפה.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הפרשת חלה

א. בשו"ע כתוב "השוכר בית בחו"ל פטור ממזוזה שלושים יום, והשוכר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד". בשלושים יום הראשונים אתם פטורים ממזוזה, אבל אחרי שלושים יום אתם חייבים לשים מזוזה. יש נוהגין, וכן מנהג חב"ד, לשים המזוזה מיד שנכנסים לבית, בלי ברכה - עבור שמירה ועוד טעמים, ואחר כך ביום השלושים להורידה ולקבוע אותה בחזרה ולהגיד עליה ברכה. ב. בנוגע לנטילת המזוזה בתום זמן השכירות, בשו"ע כותב "וכשיצא [מהדירה] לא יטלנה בידו, [בגלל חשש סכנה], אבל אם שכר הבית מנכרי, נוטלה". ובמקרה שלכם אפילו אם הבעל הבית הוא יהודי, אבל הרי הוא עצמו לא גר שמה, ויכול להיות שישכיר את הבית נופש לגוי, מותר לך להוריד, שלא תהיה המזוזה אצל הגוי.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מזוזה שכירות

ההלכה קובעת שיש לקיים את המצווה ולא לשמוע לאביו.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כיבוד הורים

ניתן להתחיל להתפלל שמונה עשרה גם אם אין עשרה אנשים שהגיעו לשמונה עשרה, אבל רק אם רוב מנין - שישה אנשים - מתחילים יחד, אבל חזרת הש"ץ אי אפשר להגיד גם כשיש עשרה – אם אין כולם יכולים לענות, משום שצריכים תשעה עונים. בנוגע לאמירת קדיש, יכולים לומר גם כשאין תשעה שעונים.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה תפילה בציבור

כן. אדם מועד לעולם ולכן חייבת בתשלום, אבל הגמרא מביאה סיפור שרבה בר חנן השכיר סבלים להעביר לו חבית, ובדרך החבית נשברה, והוא חייב את הסבלים לשלם לו דמי החבית, ורב פסק שעל רבה בר חנן לוותר לסבלים על דמי החבית - לפנים משורת הדין, בגלל שנאמר בפסוק "למען תלך בדרך טובים". הפוסקים דנו בנוגע לטעם של רב, למה ביקש ממנו שיעשה לפנים משורת הדין. יש שאמרו שזהו בגלל שמדובר באישיות מכובדת תלמיד חכם גדול כמו רבה בר חנן, אבל אדם פשוט לא צריך לוותר. ויש שאמרו שבגלל שהסבלים היו עניים לכן ראוי לוותר, וזה שייך לכל בן אדם. לסיכום, אם העוזרת היא ענייה יש מקום להדר ולוותר על הכסף.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות

כותב אדמו"ר הזקן, שבעל עסק שטרוד כל היום יוצא ידי חובתו בלימוד גם ביום וגם בלילה, חייבים שחלק מהלימוד יהיה ביום וחלק מהשיעורים הלילה. גם בשיעורים אלה [אם הוא לומד, ולא רק קורא] יוצא ידי חובתו, ואם יש לו זמן מיותר ולא טרוד – אז חייב ללמוד יותר.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

לימוד תורה

יש בזה מחלוקת הפוסקים. לפי דעה א' [הרב זילברשטיין] הנהג פטור אם הוא נסע במהירות המותרת על פי החוק, כי לשניהם רשות ללכת, לכן על הניזק להרחיק עצמו מן הנזק ואם הנהג נסע במהירות יותר מהמותר בחוק ואז ניתז מים, כיון שאין לנהג רשות לנהוג ככה, לכן הנהג חייב לשלם על ההיזק ונקיון של הבגדים. יש דעה נוספת, שבכל פעם הנהג חייב לשלם - גם כשנסע במהירות המותרת.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

דיני ממונות

יש כלל בהלכה ש'סרסור' [=שדכנית] שקירבה את הצדדים לגמור את השידוך, נותנים לה שליש מהתשלום על ההצעה שהיא הציעה, אף שבפועל שדכנית אחרת גמרה את השידוך, ושני שליש נותנים לשדכנית שגמרה בפועל את השידוך, ואין זה משנה אם השדכנית הראשונה לא גמרה את השידוך מסיבה טכנית, או שההורים לא היו מעוניינים מסיבה מסויימת שהיא תגמור את השידוך. כל האמור הוא במקרה שהשדכנית הראשונה קירבה את השידוך ובלעדיה לא היו ההורים חושבים על הצעה זו; אולם אם ההורים מסיבה כלשהי כלל לא התייחסו ברצינות להצעתה של השדכנית הראשונה, וכשהשדכנית השנייה הציעה את אותו השידוך (עליו חשבה בעצמה) הצעתה שכנעה את ההורים או את החתן והכלה, במקרה זה לא מגיע כלום לשדכנית הראשונה. יש לציין, שנתינת שמות להורים, לא נקראת שהתחילו בשידוך - כשמדובר בשמות הידועים לכולם וגלויים לכולם.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נישואין שידוכים חתונה

אם הגבס על היד באופן שיש מקום להניח את התפילין על היד עצמה במקום התפילין, יניח בברכה; אבל אם הגבס הוא על כל היד, גם על מקום הנחת התפילין למעלה מהזרוע - מניח את התפילין על הגבס אך בלי ברכה, ועל תפילין של ראש יברך "על מצוות תפילין".

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין הנחת תפילין

יש פוסקים, שכאשר מדובר באיש זר ולא קרוב, הוא אינו יכול לאסור דבר שאינו שלו, וגם הרוח רעה אין לה רשות להתדבק בו, וכיון שאין דרך לתקן מצב זה, סומכים על פוסקים אלו.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נגיעה באוכל קודם נטילת ידיים

לא צריך לחכות שש שעות.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב המתנה

לכתחילה אין מקיימים את מצות ארבע כוסות במיץ ענבים, אלא צריך דווקא ביין (לגברים מעל גיל מצוות). ואם קשה לו לשתות יין לבדו יכול להוסיף שני שליש מיץ ענבים טבעי (ללא תוספת מים), ושליש יין. ואם היה היין חזק מספיק, יימזוג חצי יין וחצי מיץ. והעיקר שיהיה טעם היין ניכר היטב. ואפילו מי שקשה לו ידחוק עצמו לשתות כך. אבל מי שיודע שיחלה כתוצאה מכך, יכול לשתות מיץ ענבים לבד ומי שאסור לו לשתות הרבה מיץ ענבים, יקח גביע קטן כשיעור 86 גרם וישתה כל פעם רק רוב כוס בלבד.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ארבע כוסות קידוש יין מיץ ענבים פסח

כותב הרמ''א ''ונהנין מאורה'' . המשנה ברורה כותב על כך "שזריחתה ניכרת על גבי קרקע". לפי זה אם הענן קלוש ואור הלבנה ניכר בבירור דרכו – מברך, ואם הענן עבה – לא מברך.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קידוש לבנה

בשערי אפרים כתב, שהבעל קורא אומר בעצמו את הקדיש, רק אם בעליה האחרונה עלה אבל או מי שיש לו יארצייט – אז מי שקיבל את העליה אומר את הקדיש. הגאון הרשז"א אומר שמהטעמים שתיקנו לומר את הקדיש הוא לעילוי נשמת המתים שאין להם מי שיגיד עליהם קדיש, ולכן אבל [שלא קיבל עליה האחרונה] לא ילך להגיד הקדיש, שהרי הוא חושב על הנפטר שלו ולא על הנפטרים שאין להם מי שיגיד עליהם הקדיש. אבל המנהג שלנו הוא, שאפילו אם לא קיבלו את העליה לתורה כן עולים רק להגיד קדיש, וככה הרבי נהג.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

קריאת התורה קדיש

כשמדובר בהליכה לבית הכנסת לתפילה אין להתיר זאת; היתר זה נאמר רק לצורך גדול של מצווה כשאי אפשר באופן אחר (כגון לרדת לסדר פסח באולם שבקומת הקרקע, הקלו הפוסקים להתיר לילד לרדת עם נכרי שבלאו הכי יורד במעלית לצורך עצמו, וגם זאת רק בתנאי שאי אפשר בעניין אחר, כגון שגר בקומה עשירית ומעלה, שאם לא יורידוהו במעלית לא יוכל לרדת לסדר הפסח).

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חינוך

אתה יכול לאכול בשר מיד, ואין צורך להמתין שעה.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אדמו"ר הזקן כותב: 'ועל רוח שנשב בזעף, מברך עושה מעשה בראשית, או שכוחו וגבורתו מלא עולם'. במשנה ברורה מסתפק מהו השיעור שנקרא 'שנשב בזעף', יש אומרים, שאם הרוח מרימה דברים כבדים, כבר יכול לברך "עושה מעשה בראשית". ואם הסופה גדולה מאוד ורואים בזה גבורה, אז יש לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם". על הסופות החזקות שמשתוללות בחו"ל (כסנדי) - חייבים לברך.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות

במקרה ומדליק בביתו ומוציא ידי חובה אנשים נוספים, יברך שוב פעם ברכת 'שהחיינו' עבורם. אך אם כל אנשי ביתו הדליקו - יצאו ידי חובה וכעת מדליק רק לקיים את המצווה באופן אישי, לא יברך שוב פעם 'שהחיינו'.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חנוכה הדלקת נרות ברכת שהחיינו

אם המצקת אינה בת יומה, דהיינו, שלא השתמשו בה בעשרים וארבעה שעות אחרונות, או באם יש פי ששים במאכל נגד הכף, הדין הוא - שאת האוכל אפשר לאכול, אבל את הכף יש להכשיר.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

הרמ"א כותב (שו"ע יו"ד סי' שכ"ג) שאם חזרה ונתערבה בעיסה, ישאל לחכם ויתיר לו, כמו נדר. האישה או בעלה צריכים ללכת לשלושה אנשים, כמו שמתירים נדרים, ולומר "הפרשתי חלה ואני מתחרט/ת על הפרשת חלה שהפרשתי, ואילו ידעתי שאתחרט לא הייתי מפריש/ה חלה", והם עונים שלש פעמים "מותר לך", ואחר כך מפרישה חלה פעם נוספת (בלי ברכה). כל זאת אפשר לעשות כל זמן שאף אחד לא אכל ממה שנאפה, אבל אם אכלו מזה כבר לא יכולים לשאול על ההפרשה הקודמת, וכל העיסה - האפיה נאסרת.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הפרשת חלה

בשו"ע נפסק שאסור לאדם למכור או להשכיר בית לאינו יהודי, ויותר מזה "משמתין אותו" עד שיקבל עליו לשלם כל היזק שיבוא על השכנים בגלל המכירה. ענין התשלום הוא בכל הדברים שגורמים נזק לשכנים, ואפילו ירידת ערך הדירות וכו'. הרבי דיבר בזה באריכות בנוגע לשכונת קראון הייטס, שאסור למכור או להשכיר דירות לגוים. בין הדברים דיבר הרבי שאסור להשכיר גם ליהודים שאנו יודעים שיעשו נזק לשכונה, והביא ראיה מהדין שאנשי המבוי יכולים לעכב ממי שהוא לפתוח חנות או רופא או אומנות אחרת, משום שהדבר יביא הרבה עומס של אנשים מבחוץ לשכונה ויגרם נזק לדיירים. לכן, אם השוכר מוריד את הצביון של השכונה, אסור; ובארץ יש גם בעיה נוספת למכור לגוי – האיסור מדאורייתא של 'לא תחנם' - שאין לתת להם חניה בארץ.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שכירות

הגר"ח נאה אוסר להניח את החומר הרעיל, לדעתו יש בזה דין מוקצה, כיוון שאינו אוכל. לרסס הוא אוסר בגלל חשש שירסס על הזבוב, ואז ימית את הזבוב בידיים. אולם יש החולקים עליו ולדעתם אין בזה דין מוקצה כיון שכך משתמשים בו ועומד לריסוס. ולמעשה: במקום צורך גדול ניתן לרסס את החדר, בתנאי שהחלונות פתוחים ויש לזבובים מקום מילוט והם רק יברחו.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה מלאכת שוחט

במקרה זה אסור שהמטפלת תיקח את הילדים רק למען ההורים, כלומר כאשר מבינה המטפלת שמטרת הבאתם היא מפני שההורים הלכו להתארח וממילא עליה לקחת את הילדים למקום בו יתארחו ההורים – אסור הדבר. אולם בעת צורך גדול כאשר אף המטפלת הולכת לשם מצד עצמה, כיוון שידעת שמצפה לה סעודה בבית המארחים וכדומה, יש מקום להקל בכך, ולמעשה, בכדי שלא יבואו על ידי זה לזילותא דשבת חלילה, לכן בעת הצורך ייוועצו עם רב מורה הוראה ויהנהגו כהוראתו.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הוצאה

לשטוף את השיש עם מים, כשידוע שהנמלים ימותו – אסור, היות וזו כוונתך שהנמלים ימותו. (נמלים אינם מזיקים את האדם, ואסור להרוג אותם, אפילו על ידי גרמא). בשו"ת מנחת יצחק דן במקרה שיש מקק או נמלים בשירותים, אם מותר להוריד את המים, ומתיר שם, כי במקרה שם בכוונתו לשטוף את האסלה מלכלוכים אחרים ולא להרוג את המקק.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מלאכת שוחט

המקור לזה הוא מהגמרא: רשב''י אומר, האוכל שום קלוף ובצל קלוף וביצה קלופה שעבר עליהן הלילה, הרי זה מתחייב בנפשו. והגמ' שם מסבירה שזהו מפני ששורה על זה רוח רעה. אדמו"ר הזקן מביא את הדין הזה בשו''ע, וכותב שם שאם נשאר אפילו קצת קליפה על הביצה, אז אין בעיה. יש גם הרבה דעות שאם הביצה מעורבת בתבשיל כבר אין בזה בעיה, ולכן אם רוצים לשמור את הביצים למחר, אפשר לפזר על הביצים קצת מלח ואז הם נחשבים כבר כמו תבשיל ואזי הדבר מותר.

הרב ברוך בועז יורקוביץ'

רב קהילת חב"ד-לוד, אב"ד "היכל ליובאוויטש" וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שמירת הגוף והנפש מאכלי סכנה ביצים