הרב מיכאל שלמה אבישיד

בארץ ישראל - כמובן שאסור, כי מסייע בעבירה, גם בלא איסור לפני עיור, הן כמלצר והן כטבח (שו"ע אדה״ז סי' שמז). בחו״ל – כמלצר, רבו הפוסקים להחמיר (מהרשב״ץ וברכי יוסף ועוד), אבל עד שימצא מקום עבודה אחר, במצב של לחץ כלכלי, יש על מי לסמוך (האריך בזה בשו״ת יביע אומר בעשרות מקורות כדרכו). אבל כטבח אין לעבוד שם, כי יש איסור בישול בשר בחלב בנבילות וטריפות (כנפסק ברמב״ם ונו״כ של השולחן ערוך יו״ד סי׳ פז ס"ג כנודע. משא״כ בבשר טמא), ואפילו אם מבשל בשר בקדירה חלבית בת יומא עובר על איסור דאורייתא (עיין משבצות זהב באורך בריש סי' פז, וכן ברמ״א ונו״כ בסעי' ו', דלא כקצת פוסקים שאין איסור בישול כשאין כוונה לאוכלו). ועוד, החשש לטעימה כמעט בלתי נמנע בעבודה של טבח. ובודאי בכגון דא, המפרנס את העולם כבר קרוב לששת אלפים שנה ימציא לו עבודה המתאימה לרצונו ית׳ בטוב הנראה והנגלה וכל העולם נברא לתורה ולישראל.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מסייע לדבר עבירה לפני עיוור

במקרה זה אין בעיה של כלאיים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כלאים

מן הדין אין בזה השגת גבול.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

השגת גבול

מטעם זה נהגו ליחד כיריים אחד שיהיה מיועד רק לחלבי. בדיעבד, על פי רוב, השאריות שגלשו נשרפות, ומה שנותר בלוע אינו אוסר את הסירים, כי אין כלי אוסר כלי בלא רוטב בניהם. ועוד, הטעם אינו בן יומו. ועוד, מתלבן באש ונכשר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

מנהגנו הוא לתת דווקא שלוש מטבעות של חצי ש"ח, או של המטבע הרגיל באותה מדינה (יש שנותנים חצי דולר של כסף וקונים את המטבע מהגבאים וכו'). אלו הנותנים לפי הערך של מחצית השקל הוא 9.6 גרם כסף טהור - רבני זמננו (בעיקר מעדות המזרח) הנוהגים במנהג זה כתבו שהוא השנה כ22 ש"ח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מחצית השקל

התבשיל מותר באכילה, והסיר צריך הגעלה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

שש שעות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אף שלכאורה ע"י שיניחו לו תפילין מצילים אותו מגדר "קרקפתא דלא מנח תפילין" הנקרא "חוטא ישראל בגופו", הרי ידוע שמבקרה שישנו ספק איך להכריע במעשה אשר מצד אחד יש בו חיוב ומצדו השני ישנו איסור, הכלל הוא "שב ואל תעשה עדיף", ובפרט לאור דברי הזוהר, והקפדת רבותינו נשיאינו, וביחוד לאור דעתו הנחרצת של הרבי בנושא זה עולה כי לא יועילו ליהודי ע"י שיניחו לו תפילין בחול המועד וחלילה יכולים אף לגרום לו את ההיפך מכך. לאור האמור, עולה כי אין להניח לו תפילין בחול המועד, ולקוות שיזכהו השי"ת להניח תפילין אחר המועד, וחזקה על השלוחים לעשות שליחותם בכל מקום ומקום.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הנחת תפילין חול המועד קרקפתא מבצע תפילין

כן, וזאת בגלל שיש דין יאוש בעלים במקום שלא משתמר, ועוד - זה נמצא במקום העודף שמלכתחילה לא שייך לבעל המכונה ואינו קונה מדין חצר כי המקום לא משתמר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

השבת אבידה

חיוב לחם משנה הוא רק בשבת וימים טובים כנפסק בשו"ע, משא״כ ערב יום כיפור לא נאמר בשו״ע ונו״כ דרישה זו, רק שטובלים לחם בדבש בסעודות ערב יום כיפור (אומנם יש שנוהגים לעשות לחם משנה בסעודה המפסקת כמובא בתשובות המהר״ם וכן נמצא בספר העתים ובשל״ה ועוד), ולהעיר שאחד הטעמים לאכילה בערב יום כיפור הוא לחגוג את היום טוב של יום כיפור (שועה״ר סי׳ תר"ד)

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סעודת החג לחם משנה ערב יום כיפור

מותר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בשר וחלב כשרות

בשטר כסף או מטבע אין סימן, והם שלך מעיקר הדין. כי אינו יאוש שלא מדעת אלא הוה יאוש מדעת, כי אדם ממשמש בכל זמן בכיסו כידוע. אבל היות ואתה נחשב סמוך על שולחן אביך שדואג לכל ההוצאות שלך, אתה צריך לבקש רשות מאביך להשתמש בכסף (עיין חו״מ סי' ר"ע ס"ב) אבל כתבתם שמצאתם סכום כסף, ולכן אם מצאת כמה שטרות ארוזים יחד (בשקית או גומי) או מטבעות יחד, אז זה עצמו סימן וצריך לפרסם שנמצא סכום כסף, והבחור שינקוב בסכום הנכון ניתן להחזיר לו (עיין באריכות בשו"ע חו"מ סי' רסב).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

השבת אבידה

כובע שחור שנראה די חדש ומקפיד לא ללובשו עם אבק שכזה, אין בשום אופן לנערו מהאבק (כנפסק ברמ״א ואדה"ז סי' שב). ואם לא מקפיד שלא לצאת כך או לא נראה חדש, יש להתיר לנער בבד או כיוצ"ב, אבל כדאי להימנע משימוש במברשת כפי שכתבו כמה פוסקים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מכה בפטיש

אם במקום הראשון שבירך אכל כזית, לא מברכים שוב מזונות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שינוי מקום בסעודה סעודה

יש בזה דיון רציני בפוסקים בין האבן העוזר למגן אברהם בהלכות פסח, ולכן כדאי להחמיר להכשיר אותו בהגעלה (הקערה והסכינים), ואם קשה לעשות זאת (בדרך כלל לא כ״כ קשה) אפשר להסתמך על רוב הפוסקים שפסקו כאבן העוזר. שאין צורך להכשיר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב הכשרת כלים

כשר למהדרין.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות סכך הסוכה

אין צורך בגניזה לתשמישי מצוה אבל המחמיר לא לזורקם לאשפה תבא עליו ברכה, ומומלץ אז להניחם בצידי הדרכים או ביער. אבל במציאות של ימינו הדבר קשה, ולכן יניחם בשקית סגורה לפני זריקתם במקומות אשפה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סכך הסוכה גניזה

רק בבתים והתיתורא נאמר דיני ריבוע. על המעברתא לא נאמר דיני ריבוע, ולכן אינו פוסל שם אם התעגל. כמובן, במקום החתך לצד התיתורא יש להקפיד על חיתוך ישר להבליט ריבוע התיתורא.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין כשרות התפילין

אם המים היו לפניך בשעה שברכת על העוף או שחשבת עליהם בפירוש בשעת הברכה לא צריך לברך ואם לאו יש לברך.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה

אין צורך להמתין שש שעות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אף שמעיקר הדין אין איסור, אך ראוי להחמיר שישתו בכלים אחרים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

לא. מכיוון שהכף נקיה ואין דוחקא דסכינא ומן הסתם הכף לא נשארה שם עשרים וארבע שעות, ולכן אין שאלה על כבישה. וכידוע אדה״ז מקל בכבישה בדבר חריף שלא מפליט מכלי פחות מיממה אף שקיים מושג של כבישה בזמן שיעלה על האש וירתיח.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

בשר וחלב כשרות

בנוגע לרוטב, רק אם ברור שהבשר שהה 24 שעות בכלי עם הרוטב החלבי, נצטרך ששים ברוטב החלבי כנגד הבשר. אך באם יש ספק עם שהה למשך זמן זה, יש להקל. בנוגע לבשר, גם אם נפל ושהה שם כמה רגעים בלבד, יש בכך בעיה, אם הוא מבושל - אפילו שהוא קר הוא ייאסר כדי קליפה, ואם יש בו בקעים (סדקים) הוא אסור כולו, באם אין הפסד מרובה. ויש מחמירים גם בבשר חי אם יש בו בקעים שיהיה אסור. וכן משמע מדברי אדמו"ר הזקן בהלכות פסח, ורק במקום הפסד יש מקום לקולא.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

כן, כדי שלא יקרא 'עבריין'.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ערבית קריאת שמע

בזמן שברור שהם מגיעים מהגשמים אפשר לברך גם על אחד מהם, ונהוג על הרעם לברך "שכוחו וגבורתו מלא עולם", ועל הברק "עושה מעשה בראשית", ואם שמע רעם וראה ברק כאחד יברך ברכה אחת - "עושה מעשה בראשית".

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכת רעם וברק

אין שום חשש, ומכמה טעמים: א. לא מחזיקנן ריעותא. (כנפסק ברמ״א ביו״ד סי' צה). ב. ראיית עכו״ם נזהרים בה לכתחילה, אבל הרבה פוסקים מקילין בדיעבד, וכאן אין כלל ידיעה ברורה שעברו וראו. ג. בקבוקי יין סגורים (שלא נפתחו מעולם) הם חותם בתוך חותם, ולכן אין חשש נגיעה והחלפה (שו"ע יו״ד בסי' קל באריכות). ד. הרי מדובר בחצר של ישראל, ובטח מסתובבים גם יהודים מידי פעם ולכן אין חשש (עיין בשו"ע יו"ד סי' קל בסופו).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות

הרבה מן הפוסקים כתבו שאין צורך מעיקר הדין לכסות את המים. אביו של השל״ה היה מחמיר בזה, ולכן אף שאין זו הוראה לרבים, הרבה נוהגים בחומרא זו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים ליד המיטה

אסור, הציפור הינה מוקצה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה

צריך הגעלה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

יש הרבה סוגים של מופלטות שמכינים: ולכן אם בעיסה של המופלטה יש רוב מים, ולא מטגנים ממש בשמן אלא מושחים את המחבת או המופלטה במעט שמן רק על מנת שלא תדבק ברכתה המוציא. אם יש רוב מי פירות או שמן בעיסה ברכתה מזונות (ובעל נפש יאכלנה בתוך הסעודה). אם מטגנים אותה בשמן ממש (ולא רק מעט שמן שלא תדבק) ברכתה מזונות - גם אם אין רוב מי פירות. וכידוע שיש שלוש דרגות בטיגון: 1. רוחש ממש בשמן ודינו כבישול לכל הדעות כך שזה מזונות גמור. 2. מטוגן במעט שמן שנחלקו הדעות והעיקר שזה מזונות. 3. שמן כל כך מועט ששמים רק שלא ידבק ואז דינו כאפיה ואם אין רוב מי פירות ברכתו המוציא.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

ברכות ברכה ראשונה

מותר באכילה, ואפילו אם לא היה נראה שיתרכך במהלך השבת.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מוקצה

לנטילת ידים לסעודה יש להוריד את הטבעות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ידיים חציצה

מותר למדוד בשבת לצורך רפואה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת

כי הרמ״א חולק על העיקרון לחזור כמה פעמים על אותה קריאה כמו שחלק בסימן תרס"ג, אלא ששתק בארץ ישראל כי למה להיכנס לדיון מיותר היות וגר בפולין, כמו שהרמ״א לא מעיר בנוגע להרבה דינים בתרומות ומעשרות. וכן הבין הביכורי יעקב והצ״צ שהרמ״א היה חולק הן בחנוכה והן בסוכות. וזה שאשכנזים בארץ לא עושים כך הוא בגלל שתלמידי הגר״א הגיעו ראשונים מבין האשכנזים לארץ הקדש והגר״א חלק על הרמ״א. ולהעיר שהצ״צ הוכיח נגד שיטת הגר״א, והרבי גילה בשיחה בתשמ״ט מעלת מנהג חו״ל גם בארץ הקדש, וכן העיר בחנוכה בשנת תשכ״א, ולפחות לגבי חנוכה התקבל בכל מקום והוא בדיוק אותו דיון של סוכות.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

סוכות חול המועד קריאת התורה

נאמר במשנה שקטן היודע לנענע חייב בלולב, היינו שאביו חייב לחנכו במצות לולב. ובגמ' אמר ר' זירא שלא להקנות לולבו לתינוק ביו"ט הראשון משום שהוא יודע לקנות, ואינו יודע להקנות. ולכן ביום א' דחגה"ס, גדול אינו יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים, כאשר ד' מינים אלו ניתנו לקטן מקודם. אך ביום ב' יכול לצאת ידי חובת מצות ד' מינים לאחר שנתנו לקטן מכיוון שהחיוב הוא מדרבנן, והרי מדרבנן הקטן יכול להקנות לגדול, ואפשר לצאת ידי חיוב דרבנן על ידי קנין דרבנן. ודנו הפוסקים האם קטן יכול לברך על ד' מינים (מצד דין חינוך) כאשר הם אינם שלו, ואמנם יש המקילים בזה, אבל לדעת רוב הפוסקים אינו יוצא אף ביום השני, וכך נוהגים למעשה. אך הקטן יכול להקנות לקטן אחר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

נטילת ד' מינים קטן חינוך לכם

מותר, אין בעיה של פירוק גם אם החלקים נחשבים קצת הדוקים זה בזה ('רפוי' ו'אינו רפוי' כלשון הפוסקים), אך כמובן שההיתר הוא רק באם זה לצורך השבת שיהיה יותר נוח, כיון שאסור להכין משבת לחול.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת מלאכת סותר

מכיון שבוודאי יש פי שישים בסיר עם המרק הפרווה כנגד זה, לכן המרק נשאר פרווה.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

כן, בתחילת ברכת הקידוש (לאחר ברכת הגפן) אבל נהוג להסתכל גם בתחילת ויכולו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

שבת קידוש וסעודה

זהו נושא ארוך וחמור ודורש תשובה ארוכה, אבל אין כעת הפנאי תחת ידי, לכן אכתוב בזה רק ראשי פרקים. גילוח זקן בתער איסורו מדאורייתא כנפסק בשו"ע יורה דעה סי' קפא. שלא בתער, כגון תלישה ביד, אין בזה איסור, אבל האריז״ל מאוד הקפיד שלא יגעו כלל בזקן, מלבד השפם כאשר מפריע לאכילה. במספריים יש מקילין בפרט כשלא בסמוך לעור. אבל מפורסמים דברי שו״ת הצ״צ ביורה דעה סי' צג שאיסור חמור גם במספרים משום "לא ילבש". כמו"כ נכתב ספר של מאות דפים על מנת להבהיר את גודל איסור נגיעה בזקן מש״ס, פוסקים, דברי הזהר והמקובלים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

גידול זקן

הקומקום נשאר פרווה, כיוון שבדיעבד לא אומרים ניצוק חיבור.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

כשרות בשר וחלב

אין צורך להטביל.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

טבילת כלים

כן יש ענין ע״פ קבלה, וכן נוהגים במידת האפשר.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

הבדלה מוצאי שבת

כדאי לברר היטב האם מבחינה רפואית זה הפתרון היחיד, או שתהיה אפשרות לחטא, ואפילו לגנוז אח"כ בתוך שקית איטום וכד', שכן הרפואה והפיתוחים בתחום מתקדמים היום ב"ה מעבר למה שהיה בעבר, ולעיתים מדובר בשאלה של נכונות וטירחה. אמנם אם באמת אין אפשרות אחרת הרי שזו שאלה שהרבה דיו נשפך עליה מהסוגיא של שבת ״כורך עליו גמי וטובל״ (גמ' שבת דף קכ), וגדולי עולם הסתפקו בשאלה זו וכן בספרי שו״ת של בני זמננו, כמנחת יצחק והרב משה פיינשטיין וחלקת יעקב, ולפניהם נשלח שאלה זו לדובב משרים. ועל כן בנושא זה כמה פוסקים חשובים נקטו שאין להביא תפילין לחולה זה כי יגרם למחיקת הרבה הזכרות שם ה׳. ובפרט שהם עסקו בחו״ל (מדין גרמא ע״פ הנודע ביהודה), וק״ו בארץ ישראל, האם ח״ו יהודי יכול לשרוף רח״ל את התפילין. ועל כן שב ואל תעשה עדיף.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין חולה

אם זה לא במסיבה של גויים יש פוסקים שמתירים, בכל זאת כמה פוסקים מחמירים שתיית יין עם גוי ולכן עדיף להימנע.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מאכלי גויים יין נסך

מניח ביד שמאל כי בעי יד כהה, ואפשר ללמוד זאת מדין איטר יד, שמניח ביד ימין של כל אדם הגם שלא יהיו התפילין קרוב ללבו. כמו"כ במקרה זה יניח על היד הכהה, דהיינו, יד שמאל, הגם שיהיה קצת רחוק מהלב, ופשוט.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילין הנחת תפילין

אסור לרמוז ולסמן בפסוקי דזמרה, אלא אם כן זה לצורך מצוה או צורך גדול.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

פסוקי דזמרה הפסק בתפילה

יתפלל בישיבה, ואם יכול לעמוד בשעת הכריעות יעשה כך, ואם יכול גם להתאמץ לעשות פסיעות לאחוריו בתחילת שמו"ע ובסופו, ואם לאו, והוא יושב על כסא גלגלים ילך לאחוריו עם הכסא (במקום ה״ג״ פסיעות).

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

תפילה חולה

בחודש ניסן מתענים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

חתונה חודש ניסן תענית

כן, ואפילו האבל עצמו אומר הלל, אלא שאינו ניגש כשליח ציבור בהלל, אלא אחר יחליפו.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

אבילות שבעה הלל חנוכה

כן, כיון שהלוואה היא מצוה בכל אופן, בין אם מלווים לעניים ובין אם מלווים לעשירים.

הרב מיכאל שלמה אבישיד

רב קהילת חב"ד רמת בית שמש א' וחבר מכון הלכה חב"ד // לדף הרב

מלווה ולווה שימוש בכספי מעשר